לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I Might B The 1

אני מתעצל לכתוב בדר"כ, אבל מנסה להילחם בזה, מקווה שכאן אני גם אצליח. המון הגיגים, דברים שאני חייב להוציא, זה מה שבטח יופיע כאן. עם זאת, אני יכול להבטיח. אבל אני לא מבטיח לקיים :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

סקופ: אולמרט התפטר!


לפני כמה ימים קראתי כתבה ב"פירמה" (גלובס) על בלוגים. בין היתר, נכתב שם, די בצדק אולי, שבלוג שאין לו טוקבקים, מגיבים, קוראים קבועים, לא זוכה לאורך חיים. לא זוכה ליחס טוב כמו כזה עם הרבה מגיבים, ובסופו של דבר הכותב מתייאש. יש צדק במה שנכתב שם, כאמור, אבל מיד חשבתי על הבלוג שלי כאן. הוא הבלוג הראשון שאני מצליח להחזיק ולתפעל באופן רציף כזה או אחר. אני חושב שאני עצלן עם כוונות טובות. לפחות שלוש פעמים בשבוע אני חושב על תכנים שיכלו להתאים לכאן, ואולי סוף סוף למצוא גורם שיהיה יותר מרכזי מהפוסטים של "אני צריך לכתוב יותר, אוי, למה אני לא כותב".

 

אבל הבלוג הזה הוא מפלט. אני לא אספר עליו לחברים שלי או לדייטים שלי או לבחור או שניים שאני יכול לקרוא להם אקס. לא לאמא, לא לאבא, לאף אחד. לצערי, סיפרתי את זה למישהו אחד, והרגשתי כאילו עוקבים אחריי עם זכוכית מגדלת. ביקשתי ממנו להפסיק, אבל אני לא אדע באמת אם הוא הפסיק.

 

הבלוג הזה הוא מפלט. אני יכול לדבר בו בחופשיות. כתבתי בו על בעיות האכילה שלי, על הקראשים הפוגעים, היאוש, הבדידות, וגם על כמה רגעים טובים, לא חסרו כאלה.

 

אני מתרחק מכאן, וזה מעיק עליי, אבל יש לי כל כך הרבה רעיונות בראש, כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות ומסיבות לא ברורות, אני סתם - דוחה אותם. אני רוצה לארגן ביקור ב"יד ושם" ליחידה שלי אבל מתעצל להרים את הטלפון לבחורה שאחראית על זה, למרות שהבטחתי לה להתקשר. אני דוחה להתקשר לבעל הבית שלי לגבי משהו. כאילו אני בורח. אני חושב שאני רוצה להתחיל ללמוד, אני חושב וכמעט בטוח שאני יודע מה - אבל יש לי ספקות.

 

אני מרגיש קצת אבוד אבל הכי מסודר וממוקם. חסר כוח אבל מלא אמביציה. אני מרגיש לכוד. לא מוכן להשתמש באמצעים כימיים כדי להשתחרר.

 

והכותרת? צריך משהו כדי למשוך אתכם פנימה, לא? 

נכתב על ידי Rain Maker , 29/4/2007 00:53   בקטגוריות מלנכוליה שכזו, תירוצים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרטיות


חשוב לי לדבר על הרצון שלי לפרטיות, בעקבות משהו שנעשה בתמימות, בטוחני, אבל נעשה והבהיל אותי. הקפיץ אותי לחרדה מהירה. אני לא רוצה לקשור את המקום הזה לאף מקום אחר שאני מכיר. זה גרוע בעיני, זה הורס את המפלט שאני מוצא במקום הזה. את היכולת הבסיסית שלי לחלוק, להוציא, לדבר. בלי שאף אחד ישפוט אותי.

 

וכך פתאום ניסו לקשר אותי לתפוז, כמעט נפלתי. לבסוף זו התבררה טעות, משמחת אבל עדיין, קרובה מדי. היה לי קשה לחשוב ולכתוב כאן שוב.

 

מי שקורא את זה, שמור את כל המחשבות והקישורים למקומות אחרים לעצמך. באמת. בבקשה.

 

נכתב על ידי Rain Maker , 6/1/2007 21:00   בקטגוריות מלנכוליה שכזו, פסימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבת שחורה


אני לא יודע איפה אני נמצא באמת. אני חושב. יודע. יודע, שלא רציתי שהפוסט שפותח את שנת 2007 יהיה דכאוני. לכאורה, זו אמורה להיות שנת מפנה, אני משתחרר, מתחיל חיים אמיתיים. בולשיט.

 

השבת הזו, יותר מכל השבתות הנוראיות, מחוסרות הרשיון, לפניה אני מרגיש זוועה. אני מרגיש תקוע בצומת אפל בלי שום דרך נכונה, אפשרית, הגיונית להתקדם בה.

 

יש לי המון אופציות, שכל אחת מהן תדרוש ממני לוותר על רכיבים שאני רואה כקריטיים. כסף, נוחות, מחשבה קוהרנטית על העתיד, פחד, אומץ - כולם משחקים תפקיד כאן, ואני לא יודע מי יגבר. אני לא יודע אם אני רוצה שמישהו יגבר, או רק שיניחו לי.

 

הייתה לי התפרצות זעם היום, הרבה זמן לא היו לי. גם הרגשתי מאוד רע עם החיצוניות שלי. אני שונא את שבתות בבית. שונא.

 

 

נכתב על ידי Rain Maker , 6/1/2007 20:55   בקטגוריות מלנכוליה שכזו, פסימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי:  Rain Maker

בן: 39




2,314
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRain Maker אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Rain Maker ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)