אז ככה...
בעיקרון-מין יומן אישי שאני מאפשרת לאנשים אחרים גם לקרוא, איך אני מרגישה, מה אני חושבת, מה עובר עלי, איך אני רואה את העולם ובכלל... כל מה שעולה לי לראש באותו הרגע... מקווה שהחיים שלי לא כאלה משעממים כמו שאני חושבת... |
| 12/2008
השינוי רק לטובה....
חשבתם פעם על כל הזמן?על חלק מהזמן?על רובו....? חשבתם פעם על עד כמה שאתם משתנים ולא שמים לב,כל מה שקורה לנו משנה אותנו,לא תמיד לטובה,לפעמים גם לרעה,אבל עד כמה אנחנו לומדים בדר"כ מהטעויות שלנו ואך ורק שלנו?אני כ"כ שונאת כשאומרים לי שצריך ללמוד מטעויות של אחרים...
אם אני אנסה ללמוד מטעויות של אחרים,איך אני אדע באמת שזה כואב?איך אני אדע באמת שזה משמח?איך אני אדע בעצמי איך זה מרגיש? מטעויות של אחרים אפשר לנסות ללמוד אבל ככה בחיים לא תדע מה ההרגשה,זה כמו לדבר שנים על סטייק אנטריקוט מעולה,אבל בחיים לא לטעום אותו ורק לשמוע מאחרים איך הטעם...אבל זה חסר טעם-בשבילכם!בשבלינו! אנחנו צריכים לדעת בעצמינו מה הטעם,אחרת בחיים לא נדע ולא נוכל להחליט בעצמינו ובשבלינו מה טוב לנו ומה לא...
אבל אחרי שאתה טועם,ואחרי שאתה כבר יודע מה הטעם,זה משנה אצלך משהו,אולי לא תמיד,אולי לא מיד,אבל אחרי כמה זמן-זה משנה...
אתה שם לב שהמחשבה שלך השתנה,צורת הדיבור,הלבוש,האופי,הרגשות... והכל משנה אותך! הכל...אפילו אנשים
אותי הוא שינה לטובה...אני לא מדברת על הדברים הפיזיים כבר כמו הפסקת העישון וכמות האלכוהול המוגזמת...אני מדברת על זה שיש לי פתאום מטרות בחיים,פתאום-אני לומדת ממישהו לחסוך בכסף,במים,בחשמל. ואני אוהבת לאהוב ולאהוב אותו זה הכי טוב שיש בשבילי. הוא גורם לי להרגיש הבן אדם הכי מדהים בעולם,ועכשיו-יותר מתמיד...הוא תמיד נמצא בשבילי,תמיד תומך,תמיד מקשיב,תמיד מחבקש ומנשק,תמיד אוהב...הוא תמיד...בשבילי...
אבל כשהוא לא פה,אני בודדה...אני רוצה לבכות,אני לא מפסיקה לחשוב עליו,על איך שבא לי לחבק אותו,איך בא לי לנשק אותו,ללכת איתו לישון...ועל איך שאף פעם לא רציתי לפגוע בו...הוא הבן אדם ההכי מדהים בעולם,ואני אמשיך לאהוב אותו הכי הכי,כי זה מה שגורם לי להמשיך לחיות ולחייך,זה שמושך אותי בחיים קדימה,האהבה..האהבה אליו....וזה רק בגלל שאני טעמתי,ואני יודעת מה הטעם...והטעם-כל-כך טוב....
אוהבת אותך מתוק שלי
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: