אני מסוג מאנשים שנוטעים לשכוח דברים רעים ולזכור רק את הטובים... ולמרות שבלוגים ישנים מכניסים אותי לדכאון עם כל מה שכתבתי שם... אבל הם גם מזכירים לי למה אני נמצאת איפה שאני!
לפני כמה זמן החלטתי להשלים עם ליסה... כי אני באמת מתגעגעת עליה... וחוץ מזה בכלל לא זכרתי מה קרה.
חשבתי שרבנו בגלל שהיא הלכה לבכות לוולה שתכניס לי מכות... אבל מתברר שזה התחיל אחרת:
ציטוטים:
"היא מתרחקת... כמעט לא יוצאת אתנו ועוד בוכה שאנחנו לא מתייחסות עליה יפה... וזה כזה לא נכון! היא זאת שהחליטה להתרחק"=> שלב 1 של הריב
"היא החליטה להחליף אותנו בקטיה וסופיה...ולא רק זה היא גם רצה לגלות להם סודות..." => שלב 2 של הריב
"היא רצה לולה והתחילה לספר להם כל מיני שטויות...וביקשה שתלך אתנו מכות(אני ואולה)..."=> שלב 3
תאמת שעכשיו אני לא בתוכה שאני רוצה להשלים אתה.
אני גם חשבתי מאיפה נובעת ההחלטה שלי לא לאהוב יותר.
"בהתחלה אביב..ועכשיו גם אולג...נשבעת שאני לא אתאהב יותר לעולם..זאת שבועה!!!!!!!!"
כתבתי את זה מתי שאני ואולג נפרדנו... הכאב עבר לי תוך יומיים אבל השבועה נשארה
בזמן האחרון אני יותר מדי מבקרת את דנה לגבי כמויות האלכוהול שהיא שותה...
אבל בתחלס גם אני היתי פעם כזאת... פשוט כבר שחכתי... פעם שתיתי כמעט כל יום ... השתכרתי והקאתי... כמעט כל יום...
פיי.. היו זמנים טובים... אבל עכשיו אני מבינה שזה הוא רק עניין של גיל ולא צריך ללחוץ עליה... יום אחד היא תבין הכל לבד.
שאני מסתכלת על אותה התקופה אני רואה איך הדברים מסתדרים...
שאני רק סיימתי פעולה אחת השנייה כבר התחילה... החיים זרמו... ושאני חושבת על זה יותר לעומק ככה החיים אמורים להיראות ... זורמים... ולכן אסור להתפס על משו שכבר קרה... צריך להמשיך ולזרום הלאה ... שלא תפספסו הזדמנויות פז !
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Night Queen