אני רוצה אותך....
וקשה לנו.
די כמה אפשר להילחם? הגיל הזה הורס הכל ..
אני ילדה ואתה בן 25.
שנה אנחנו ביחד.
אני יודעת שהגיע הזמן להיפרד... אבל לא מסוגלת
הלב אומר משהו אחר לגמרי, לך תסביר לו....
רע לי, הלב שלי מרוסק.
עד שהתאהבתי שחשבתי שהחיים שלי יהיה יפים .
הוא שכן שלי אני לא יכולה לא לראות אותו. כואב לי לדעת שאולי הוא כבר לא אוהב אותי
שאולי אני כבר לא זאת שהוא זקוק לה,
שאני לא יודעת מה אלה יחסים של גבר ואישה.
אולי אני באמת יותר ילדה ופחות אישה.
"מה החיים האלה בלי לאהוב? באמת, ומקרוב ..
עד שלא יהיה ללב מקום בין הצלעות,
עד לנחמה, עד שיהיה נסבל לחיות.
כל הזעם השקט הזה שאין לו איך לצאת
מעוור מלראות ועוצר מלתת
מה צריך לקרות כדי שנבין
שאי אפשר יותר לשאת
את הבדידות הזו שרואים על הפנים
כתובה בעיניים, כתובה בעור חריצים עמוקים,
קורעת את הנפש חתכים חתכים
בור גדול בבטן שכולנו מכסים "
בבלוג זה
בכל הבלוגים
