נפרדנו,
יותר נכון אני חתכתי.
נגמר
אני לא מאמינה, או שכן?
היה טוב.... היה לי הכל
אבל אני חזקה,
חזקה מידי?
הוא מעניין אותי, אני מתגעגעת אליו
אבל ברור לי שאני לא חוזרת אליו
אני לא רוצה לחזור אליו
למרות שהיה מושלם
נגמר.
אני ממשיכה הלאה,
אבל כולם מעירים לי, אומרים ששכחתי את נועם מהר מידי...
לך תסביר להם שאני עדיין מאוהבת בך..
לך תסביר להם כמה אגו יש לי, לך תסביר להם שאני חזקה.
כשאני אוהבת אני נותת מעצמי הכל
קשה לי להתחבר לאנשים, אבל כשאני נפגעת [לא שהוא פגע בי במתכוון, הוא פשוט אהב את האגו שלו וזה מציק]
אני שוכחת לגמרי.
זה קרה לי עם 2 חברות הכי טובות, פתאום קמתי בבוקר והחלטתי שאני לא רוצה אותן בחיים שלי, אפילו לא רבתי איתן
פשוט ככה, חותכת ככה פתאום ולתמיד.
אין נועם לתמיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
