למה לא?

 למה לא להיות פסימי?

 כי  זה הורס זה מדכא וכבר נמאס צרכה ממש להתשפר  בזה

 וזה קשה  כי אני לא  רגילה  ואני   דיכאונית

למה לא להתעצבן?

זה לא בריא  ואני מתדלת להתעצבן הרבה פחות (מצליח חלקית)

  אבל יש פעמים  שזה דורש

 כי נמאס לי לחיות בדיכוי מכל הצדדים

למה לא לפסול דברים על הסף?

 כי  צריך לנסות   כי אים צפסול   דברים על הסף  אולי  תפסיד משהו

 כמו  את  האנשים הכי נחמדים  בגלל  שהם  קצת שונים ממך.

למה לא לברוח  מדברים?

 כי צריך להתמודד באיזשהוא שלב  בחיים ועדיף  עכשיו מאשר  גיל  27 30  40  או  לעולם לא

עד הפסט  הבא  אני מקווה  שתגיבו