לפעמים אני חושבת שהחיים האלה הם מעל לכוחותיי, לפעמים אני חושבת לעצמי שאם אני אמות לפחות זה יהיה אכפת לכמה אנשים. ואז אני מגרשת  את כל המחשבות האלה.מהר

כואב לי, כאב נפשי שהפך לפיזי ממש , לא חתכתי ורידים , אלא ריקנות כואבת שום דבר לא משמח אני מרגישה קצת אבודה , ננתב את זה לדברים חיוביים, יותר

-

כבר הרבה יותר מידי זמן שאני יודעת שעכו זה לא המקום שלי, פשוט לא. זה בסדר לרוב אני אהיה בעבודה מקום נחמד, יש שם נוף יפה.

-

הקפה ממש משפיע עליי בצורה קשה .

 אני לא ישנה- שותה המון קפה כדי להיות ערנית- נעשית ערנית בלילה - לא ישנה טוב - שותה קפה.וחוזר חלילה

-

אתמול נסעתי לתל אביב אחרי העבודה ולא ישנתי כמה ימים טוב 20 שינה דקות שינה ברכבת החזיקו אותי עד רבע ל6 בבוקר שהגיעה הרכבת חזרה הביתה. מעט שעות שינה זה מייאש כשגם אתה ישן מוקדם אתה ישן שעה שעתיים ואז נעשה עירני באמצע הלילה. לפעמים אני רק רוצה שיהיה כבר בוקר. שעות שינה זה עושה אותי כמו מסוממת.

עדי שאיבדה את הכיוון קצת