מכאן יש לי רק לשאוף למעלה. לגדול ולצמוח להתחזק ולפרוח

הבלוג הזה הזדקן הוא בן 5  עוד מעט

כל כך התבגרתי ואני עדיין בתהליך אני בעצמי אהיה בת 20 - הגעתי לשלב שהבלוג בן רבע מגילי  

יצא לי לפגוש גם באופן מקרי וגם באופן יזום.   

לא מעט  אנשים מהבלוגיה ומהעולם הוירטואלי בכלל (מסנג'ר וכו')

וגם סתם חברים של חברים ונדמה לי שהכל  מסתדר מהבחינה הזאת.

לחלק מהבנות בדירה שלי זה נשמע כל כך תמוה

 אבל תודה לכם ♥  אנשים  מקסימים שהכרתי בכל מיני צורות

מישהי שפגשתי באוטובוס והתברר שהיא גרה איפשהו לידי אמרה לי בהצלחה ושלא כדאי שאני אפסיק לחייך כי יש לי חיוך מקסים.

יש לציין שחייכתי אלייה כי היא החזיקה גורת כלבים כזאת חמודה, שגורמת לך לחייך אוטומטית (אני מתה על חיות במיוחד גורים) 

 וסתם אני לא זוכרת בדיוק איפה מישהו בירך אותי וכידוע לא אומרים לא לברכה(אם לא יועיל לא יזיק)

 וגם הסבא התימני החביב שלראות אותו גורם לי לחייך ולחשוב על סבא שלי ז"ל ועל השורשים שלי.

 כל הדברים האלה  גורמים לי  לחייך לפעמים חיוך קטן לעצמי

היה כיף  כל כך  בא לי   עוד הופעה כזאת :)

 היה מדהים

 ואין לי מילים בכלל :)

 ותודה לחברים המקסימים שהיו איתי

:)

לפני יומיים היה לי את אחד הימים היות מלחיצים ומעצבנים שהיו לי בזמן האחרון.

אני לוקחת כל יום שני אוטובוסים, וכרגיל לקחתי את האוטובוס הראשון אבל התעודת זהות נפלה לי עם הכרטיס שירות והכספומט .

הייתי נורא לחוצה כי אני צריכה ללכת לקחת את הכרטיס שלי להופעה של לינקין פארק.

וזה נורא להיטרטר ככה, לקחת יום חופש לקחת כסף מאימא (כי גם הכספומט שלי היה שם! ובשביל להוציא אצל פקיד צריך ת.ז) למשרד הפנים וכ"ו

עשיתי טלפונים אם במקרה זה הגיע לסדרן בתחנה או משהו. בסופו של דבר אחותי התקשרה אליי ואמרה לי שהנהג של האוטובוס חיפש אותי כל היום, היא הביאה לי את המספר שלו והוא החזיר לי את התעודת זהות.

זאת הייתה כזאת הקלה

 יש עוד אנשים טובים בעולם!

זה נראה יותר ארוך בוורד.. ♥