לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בן אדם נעור וכבר נרדם ימיו קצרים סופם עצוב אדם.. הוא לא ילמד לנצח הוא שוכח לאהוב הוא לא יודע שיומו קרוב כי אדם הוא הוא רק אדם !

Avatarכינוי: 

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2012

השרביט -


 השרביט שהרוסי ההוא העביר לי דיי ממזמן. לקח לי זמן למצוא עובדות נחמדות חלקן אתם מכירים חלקם לא. אבל מילא.


1. בגיל שמונה נתלה עליי חתול עם הפה והרגליים, הייתה לי תחבושת עד הברך. זה קרה ערב ראש השנה. ע ד היום יש לי שמונה צלקות ברגל שמאל ארבע שיוצרות צורת עיגול (מהשיניים) שלוש מהציפורניים ועוד אחת ליד הברח מהרגל השנייה , הוא פשוט נתלה עליי הפוך.


2. אני מקלפת פצעים, הרגל מגונה כזה , מגיל קטן. ממש לא בקטע של פגיעה עצמית או לחתוך את עצמי. אבל זה ככה. יש לי כל מיני. מכל מיני סיבות. אבל אף פעם לא פגעתי בעצמי מעבר לקילוף פצעים.

 

3.בתור תינוקת הייתי צובטת את עצמי, או מכניסה לעצמי אצבע לעין וצורחת . אפילו יש לי תמונה כזו ממכניסה לעצמי אצבע לעין ( לדעתי הייתי מכניסה אצבע אחת לפה ואת השאר לעין ) בתור אימא זה ממש מבהיל מקווה שהילדים העתידיים שלי לא יעשו לי דבר כזה.

 

4 אני יכולה להיות ממש מעופפת במיוחד בדברים שהם בשגרה. כל כך מעופפת שאני בכלל לא זוכרת. נגיד שהנהג של ההסעה של העבודה שאל אותי אם עוד אחת בבוקר נסעה איתי ולא זכרתי להגיד לו אם כן או לא . אם זה היה אתמול או היום. וגם לפעמים אני בכלל לא יודעת איזה יום היום.  אנשים  בטוחים שאני מסטולה.

 

5. נראה לי שאם העבודה החדשה התמכרתי לקפה. היה יום ששתיתי ארבע כוסות קפה עד השעה עשר בבוקר ועוד קפה כשהייתי בדרך לתל אביב אבל יש לציין שהייתי ערה יותר מעשרים ושש שעות רצוף. אני אנסה להיגמל בנתיים זה מסתכם בכאבי ראש רצחניים. ( עוד סימן לכך שאני באמת מכורה ). זה יותר עייפות-שתיית קפה –עירנות בלילה- עייפות -שתיית קפה. 0הפסיקו לפטר  אותי מהעבודה ההיא  עד שפירסמתי את הפוסט )

 

6. אני לא מאמינה יותר, הייתי דתייה החזרתי את ההורים בתשובה בכיתה א' וחזרתי בשאלה לגמרי. למזלי ההורים בסדר עם זה. למרות שבזמן האחרון אנחנו פשוט רבים על כל דב ר בלי קשר.

 

7. נכוותי מגחל איכשהו גחל נפל עליי , שבועיים זוועה תחבושת שנדבקה לפצע משעשע ממש בדיעבד.

 

8. עד גיל 16 פחדתי לעלות במדרגות נעות ! לא הייתי עולה עליהן בשום אופן ואם לא היו מדרגות רגילות או מעלית לא הייתי עולה בכלל.

 

9. אני כל כך לא מכירה את המשפחה של אבא שלי שבקושי ידעתי את השמות של הבני דודים שלי, או להבדיל בין הדודים (כולם דיי דומים אחד לשני) אבא שלי הוא הכי קטן ההפרש בינו לבין האח הגדול שלו ז"ל הוא מעל 20 שנה. כל כך לא מכירה אותם שאחותי למדה עם הבן של בן דוד שלי באותה כיתה ולא ידענו את זה בכלל. נודע לנו בדיעבד כשקיבלנו הזמנה לבר מצווה ... עכשיו זה קצת השתפר

 

10. שלושה דודים שלי נפטרו בשנתיים וחצי האחרונות שניים מהם מסרטן ועוד בן דוד שלי מהצד חלה והבריא. זה כנראה ממש מסתובב במשפחה, אני צריכה להיזהר. זה גם למה המצב עם ההיכרות של המשפחה השתפר כי נפגשנו דיי הרבה .

 

 

ושלושה אנשים להעביר להם

coroy

dugi

זייפן בדימוס

נכתב על ידי , 28/7/2012 15:55  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של miss. me ב-1/8/2012 19:08
 



ביישנות ואומץ


אני צריכה להיות קצת יותר אמיצה, אבל יש לי עדיין ביישנות מסוימת. 

 

מצד אחד אני יכול להיות הכי בסדר ולהסתדר אפילו במקום שאני לא מכירה אף אחד. זה אפילו יותר קל לי בהמון מובנים.

דווקא כשאני מכירה אנשים קצת קשה לי ואני מתחילה להתבייש מהם יחסית כזה ולהיסגר.

 

הרי לא פעם יצא לי אפילו לחגוג  ימי הולדת של אנשים שאני לא מכירה (להגיע  עם חבר משותף) אף אחד אפילו לא שיער שאני פשוט לא מכירה משם אף אחד בערך. האמת שהכרתי ככה המון חברים בכיף כזה.

 

אני לא יודעת מה נסגר איתי לגבי זה אבל זה כל כך מצחיק. הכל אצלי הפוך. 

חוץ מזה, כרגע איבדתי אמון לגמרי באנשים.

 

אבל אחרי הכל צריך להמשיך לחייך, נכון? לא משנה כמה רע לךבפנים...  

או משהו  

 

 

נכתב על ידי , 14/7/2012 10:58  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של miss. me ב-28/7/2012 11:11
 



כפתור OFF למוח


המון מחשבות, אני צריכה כפתור OFF (או OOF) שיכבה לי את המוח . 

להתנתק מהכל -

 

יש בי כל כך הרבה דברים וקונפליקטים בתוך עצמי זה מדהים. כמה שאדם יכול להכיל ניגודים.

אני קצת היפרית  ועם העבודה החדשה זה הוקצן. אני הרבה עצלנית (שוזה רק אחד הניגודים)

מצד שאני אני לפעמים מפסיקה לחשוב ועושה מה שבא לי. יוצאים מזה דברים טובים ומיגרנות.

 

אני עדיין מחפשת את העוגן הזה שיחזיק אותי וייצב אותי  ככה. יחזיק אותי קרוב כי אני נוטה להתפזר...

 

אולי יסדר לי את המחשבות לעלות אותם לפה יש לי כל כך הרבה דברים להגיד 

והכל מתבלגן לי (מי אמר הפרעת קשב ולא ...)

 

במבט ראשוני על החיים שלי הם נורא משעממים אבל במבט שני הם מאוד מעניינים.

לא יודעת אם מיוחדים, לא באמת אפשר להגיד את זה אבל הם אוסף צירופי מקרים משעשע, כבר מרגע הלידה.

למרות הדיכאון לפעמים (שנובע ממחשבות יתר) אני בחורה שאוהבת לחיות  ומלהבת מהחיים האלה. אני עוד צריכה לעבוד על האומץ שלי לגבי דברים ופחות להתבייש.

 בגדול אני עושה את זה. וזה מעולה

 

 לאסוף רגעים שעשו לי טוב ולשמור קרוב אנשים שאני אוהבת, להכיר תודה (ואני אומרת המון תודה)


נכתב על ידי , 8/7/2012 21:50  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדי ב-11/7/2012 07:43
 



לדף הבא
דפים:  

30,025
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmiss. me אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על miss. me ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)