לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"זוטונים!" צחק הפרש שניצב ליד אאומר. "זוטונים! אבל הלא זה עם פעוט קומה מן השירים העתיקים ומסיפורי הילדים שנתגלגלו אלינו מצפון. כלום באגדה אנו מהלכים, או על פני הארץ הירוקה לאורו של יום?" "יכול האדם להלך בשתיהן גם יחד," אמר אראגורן.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2008

אז מן הראוי


אז מן הראוי שנכתוב משהו על כל הסיפור השקט הזה שאף אחד לא ידע עליו. ו-ואוו, חתיכת סיפור.

 

קודם כל אציין שאחת ממטרות חיי היא לשכנע נחלאווים שהאח הגדול ותרבות הרייטינג היא לא דבר כזה נורא, אלא מה שאנשים עושים מזה.

 

ועכשיו לעניינו.

 

אני לא יודע אם היא רוצה כאן חשיפה מלאה, לכן נקרא לה..ביז'ו. אחלה שם, נכון ביז'ו? (=

 

אז איך הכל התחיל? טוב, פייסבוק ידוע בכמות התמונות הנמצאות בו, וגם שלה היו שם, מישהי עם דרגת סמל מחובקת עם אנשים מהבסיס. ואז, יום אחד, היא יצרה קשר, התחלנו לדבר, בשלב מסויים(אני לא זוכר מתי) היא אמרה שגלידה חושבת שאנחנו מתאימים. ואני, עם קצת אי נוחות, בגלל שבכלל לא התאים לי סיפור כזה, התמלאתי חשש ואחרי כמה שיחות אמרתי שמבחינתי, כרגע, לא יכול לקרות כלום.

דיברנו ארוכות בפייסבוק, ופעם אחת בטלפון. עשינו ממש ניתוח פסיכולוגי שלי עם הזמן, של כל חיי..היסודי, אמריקה, חטיבה, תיכון, כל זה דיברנו בפייסבוק. הייתה עוד פעם שהרגשתי שהיא שוב רוצה והייתי חייב להגיד שוב, ואז קצת דיברנו פחות. אבל תמיד דיברנו. היה רגע מסויים או אולי יותר ארוך מרגע שכן הרגשתי קליק, כן הרגשתי שיכול לקרות משהו.

דיברנו כמובן גם על הצבא, ועל כל הסיפורים שהיו שם. כ"כ כיף לספר את זה. ואז, נפגשנו, ישנתי אצלה, לא באותו חדר. אבל היה בהחלט סבבה וגם דיברנו רציני על העניין.

היא בחורה אדירה והכל, מגניבה, אין בזה ספק, הרי היא נחלאווית, שזה כבר בסיס מעולה, אבל אין, חבר'ה, אין משיכה. לא יעזור..אני צריך בחורה שהיופי הפנימי יוצא החוצה. נראה לי שבא לי על חבורה גברית קצת, קצת טומבוית, קצת ג'בארית, ווואי חבר'ההה אני בסרטים בדמיון(=

אז באמת דיברנו על הכל והיה לי חשוב שתהיה בינינו כנות ופתיחות, ולי לא הייתה בעיה לזרום ולספר. סיפרתי לה על ההחלטה שהייתי צריך לעשות בצבא, שלא הייתי מסוגל ללכת עד הסוף, ושעם השחרור התחלתי לעבוד על שיפור מצבי, וזה עבד מעולה.

והיום, דיברנו שעה, וסיפרתי על כמה קשה היה לעמוד בהחלטה הזאת...באמת לבצע אותה במסגרת הצהלי"ת, וההתפשרות הזאת על זה שבינתיים איני יכול להשיג את הערכים המקסימיליים שאני שואף אליהם, היא זאת שהביאה למצב שאני לא יכול לקלוט יופי פנימי וצריך שהיופי הפנימי ייצא החוצה.

היא אמרה כשזה, מן הסתם, מבלבל אותה. הגיוני לגמרי, נשמע לה כאילו אני משנה את תשובתי, אבל יודעת שלא מוחלט. יהיה בסדר בהחלט.

הגעתי גם למסקנה לגבי עצמי שאף פעם לא הייתה לי אהבה זורמת, אהבה שהתפתחה, אולי פעם אחת, לפני כמה שנים, וזה לא נחת בסוף-הסתיים בזוגיות. אבל דוגרי אני יודע איך זה, למרות שאף פעם לא חוויתי את זה עד הסוף. יהיה בסדר.

זה היה אולי בתמצות ואולי דווקא קלע לעניין. יאללה, לילה טוב(=

 

נכתב על ידי , 31/12/2008 00:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בן: 38

MSN: 

תמונה




6,113

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDavys Heart אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Davys Heart ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)