יש לי בעיה קשה.

לא תאמין מה גושי מוגלה יכולים להחביא בתוכם

נוזלים ירוקים, חומים ולבנים, בטעמים מגוונים

לא הייתי צריך לדעת שאתה אוכל נזלת אתה יודע?

רוב הסיכויים. עכשיו אני יודע לבטח

אבל זה טעייייייייייייים

ואני מכור.

ררררררררררר.

אז מתאים לך לדבר על מה לא הולך בחיים?

לך על זה

אה, אני. לי יש כאב ישן שחוזר, חולשה ישנה.

המילים עוזרות לי היום, אבל זה עדיין ישנו.

והוא?

כאב, כאב נטו.

ואולי חולשה, חולשה נטו. משהו באמצע, גם וגם, הכאב יותר דהוי

והחולשה בכלל לא מורגשת.

אבל ההחלמה לא סופית.

בתקופה ארוכה הכאב הוא כל מה שהיה לי.

יש לו סיבה?

ואולי עדיין ככה. אני בתהליך מעבר.

כן, לפני שנתיים, נואשות שקטה שהובילה לחוסר מוטיבציה אך עדיין כוח אבל לאט לאט החוסר מוטיבציה הפכה לחוסר כוח ואיפכתיות, ומאז המון כאב, מרמור ועצבים שאחרי ריפוי בעיסוק בזמן המלחמה הפכו לכאב שקט אך חזק שהפכו את החיים לסחרור בלתי ידוע ולחוסר מודעות שמשפיע עד היום ברגעי כאב.

זה התחיל מחוסר יכולת להישאר יציב, להישאר ביחסים יציבים עם אנשים, תקופה מסויימת שזה לא שינה, ואח"כ חזרה לחוסר יציבות

ועכשיו..יש יציבות ויש חוסר יציבות לסירוגין, אבל משתפר.

רק..הכאב עדיין שם, אמנם דהוי כרגע, אבל לא עבר.

הייתי מתמודד אבל לפעמים אי אפשר..אולי פשוט צריך לעשות זאת, להיות שותק וכועס לזמן מה וזה יעבור..לא יודע. ואולי הכאב יהיה יותר מעגלי. יותר עם תקווה וכוח בתוכו. יותר מציל.

אני אזרום עם מה שקורה. אין דרך אחרת.

אתה מרגיש שאתה עדיין בתוך התקופה ההיא?

לא. אבל הכאב נמצא.

אולי לא השלמת לגמרי עם המעבר?

לא נראה לי.

זה הפחד מכאב.

זה גם יכול להיות שבאמצעות הפחד שלך אתה יוצא כאב שכבר לא שם

אכן

נראה לי שאם פשוט אעשה את הדברים ולא אסתבך עם מחשבות ורגשות זה יהיה טוב..הבעיה היא שאם אני מסתבך אני לא מסוגל להיכנס לזה.

תוציא את עצמך בכוח כל פעם שאתה נכנס

או לצאת מזה. זה מה שחוזר על עצמו.

רעיון טוב אבל נשמע קשה.

אבל בהחלט שווה לנסות.

הכל תלוי ברצון.

אני חושב שאתה יודע את זה

כן

אני אזרום עם מה שקורה. אין דרך אחרת.