נובלס, אקסטזי, חסה שמפניה, ים, דם, שם, אי שם- מעבר לקשת בענן.

אחרי כל שטף של דמעות באה התקווה.

התקווה שהכל ייסתדר ובסוף היום הבא,

את תחייכי ויהיה לך טוב.

והתקווה מבחורי לא איחרה לבוא.

כשחזרתי הביתה, הוא ידע להגיד את המילים הכי נכונות,

והכי נעימות,

ואז הבנתי, שגם אם הזוגיות שלי ושל בחורי לא תשרוד את הצבא,

הוא הדבר הכי טוב שלי קרה לי בזמן האחרון.

אז עכשיו אני מקבלת המון הודעות והמון אהבה מאוסטריה המושלגת,

ומרגישה כמו מרחפת באוויר.

אני יודעת שהבועה הזאת הולכת להתפוצץ עוד מעט אבל כבר לא אכפת לי.

הוא פשוט עושה לי לחייך בלי סוף.