מחר חזרה ללימודים. אחרי שבוע "חופשת" סמסטר, מתחילים סמסטר חדש. לא בא לי. לא בא לי לחזור. בא לי להזרק איפשהו, לטייל, להנות, לשכוח מהכל.......אבל לא. חזרה למציאות. חזרה להגשות.
אתמול בלילה סבתא הייתה בחלום שלי. זה כאילו המשך של עולם אחר, עולם של החלום. בחלום הקודם והחלום הזה היה כאילו המשכיות של העולם. לא המשך של חלום כי זה לא נפסק והתחיל מאותה נקודה. אבל זה היה המשך. היא הייתה שונה, אחרת, די נרגנת, וממורמרת. והייתי צריכה להזהר לא להגיד משהו שירגיז אותה, כי כל דבר היא לקחה בצורה אחרת ממה שהיא נאמרה. והיא כבר לא הייתה היא. היא הייתה אחרת. ואמרתי לאמא שלי [בתוך החלום], שמאז שסבתא חזרה היא כבר לא אותה אחת, ואני מתגעגעת לסבתא של פעם....
היא צבעה את השיער שלה לצבע משונה. זה היה ורוד, כתום, בלונד, וחום. קצת משונה בשביל סבתא, וגם בכלליות.
היא נעלבה מזה שאמרתי שהצבע שלה הפעם שונה לא כמו בדרך כלל ומהר אמרתי לה שזה שונה אבל ממש יפה לה, וחזרתי על זה הרבה פעמים, מנסה להרגיע אותה, להרגיע את הרוחות, לגרום לה להרגיש טוב..
לגרום לה להרגיש אהובה ושאנחנו רוצים אותה פה, שלא תלך בחזרה.
גם אמרתי לה שאני מתגעגעת לסבתא של פעם, ושהיא כבר לא אותה אחת. היא לא התעצבנה אבל היא לא הגיבה לזה. היא רק הסתכלה עליי.
ואז כבר התעוררתי מהחלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לא ללא שם.
