אמא..
אני רוצה להקדיש לך את הפוסט הזה.
אמא אני רוצה להודות לך שסבלת אותי כמעט 15 שנה.
שהיית איתי כל הזמן, וגם שצעקתי או התעצבנתי סלחת לי.
את לא יכולה אפילו לחשוב כמה אני אוהב אותך.
את תמיד מגנה עלי, נותנת לי תקווה לעשות כל דבר,
אומרת לי שאין דבר יותר טוב ממני בעולם הזה.
ואני לא מחזיר לך אותה אהבה.
אולי שאני יהיה גדול אני יבין מזה אהבה של הורים.
אבל עכשיו בתור הילד אני יכול להגיד לך שאין בכל השפות, מילה שיכולה לתאר את אהבה שלי אלייך.
אני לא חושב שאני יצליח לחיות שנייה בלעדייך.
יש כאלה שלא זכו להכיר את אמם, אבל אני זכיתי בזה,
ואני מודה לאלוהים שנתן לי את הזכות הענקית הזאת.
אני ככ אוהב אותך.
אמא שאת איתי אני מרגיש מאושר,
אמא שאת לצידי אני מרגיש מואר.
אמא את כל כולי.