אני לא יודע מה לכתוב,התקופה האחרונה היא תקופה ממש קשה בשבילי,
קשה בבית,בעיות של ההורים בינהם,המצב ממש קשה,עד כדי כך שלפעמים אין לי חשק לחזור הביתה מהצבא כי פשוט אין לי כוח לסבול את הריבים שלהם שוב.
קשה בצבא,יום שני מתחילים את קורס הקצינים,והלחץ רק עולה (שלא תבינו אותי לא נכון,אני מאוד רוצה לצאת לקק"צ,אני רק יודע שלא יהיה קל).
קשה עם החברים,ינעלמתי ליותר מידי אנשים בתקופה האחרונה,יותר מידי אנשים כועסים עלי,יותר מידי אנשים אליהם הייתי קרוב בעבר,התרחקו ממני,ופשוט אין לי כוחות,פיזים ומנטלים,לעשות משו בנושא.
קשה לי עם עצמי,אני מגלה מיום ליום,שהשתנתי,חלק לטובה,וחלק לרע,נהייתי אדיש,אפטי ואפילו קצת מנוכר לדברים שהבטחתי לעצמי שתמיד ישארו קרובים לליבי,מהצד השני,אני מרגיש כאילו שיעור הקומה שלי גדל,אני חושב שהקורס מכ"ים,וכול השיחות האלו על ציונות/ערכים/אנושיות וכו',באמת שינו אצלי משו,אך כנאמר,עליה וקוץ בה.
מה יהיה איתי?
The rain falls down on last year's man,
An hour has gone by
And he has not moved his hand.
But everything will happen
If he only gives the word;
The lovers will rise up
And the mountains touch the ground.
But the skylight is like skin
For a drum I'll never mend
And all the rain falls down amen
On the works of last year's man.
(Leonard Cohen/Last year's man)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
