אני לא מבינה.

עד שאני אמיתית עם כולם, הורדתי את כל המסכות, הוצאתי את האמת לאור דווקא כדי לא לפגוע באנשים , דווקא אז נשארתי קירחת מכל הכיוונים?

כאילו מה? העדפתם שאני אהיה צבועה? שקרנית ומגעילה? אני לא מצליחה להבין את זה?!! מה נסגר עם אנשים בעולם הזה?!!!

כולה מה? כולה אמרתי שנפגעתי, זאת סיבה להשמיץ אותי ככה?

כולה אמרתי שאני גורמת לך לסבול, אז עכשיו אני אשכח ממך?

כולה רציתי לדבר איתך פנים מול פנים בכנות, אז פתאום אתה נורא ממהר???

אני כבר לא יודעת.

זה מה שעובר עליי אנשים:

אני מאבדת את שתיי החברות הכי טובות שלי ואת החבר שאהבתי כל כך במשך שנה וחמש - באותו הזמן.

איך אומרים- צרות באות בצרורות. אמת.

יווואוו אני משתגעת.

כל כך לבד לי.

כנות כנות כנות.

אולי בכלל עדיף שקרים.

גם אמא אומרת תמיד- "תגידי את האמת התקשרת לפלאפון או טלפון?"

וכשאני עונה את האמת היא תמיד עונה: "אז תנתקי עכשיו!"

אז למה לי להגיד בכלל את האמת?

אחלה.

לחיי תקופת השקרים.

*ואל תגידו שלא הזהרתי אתכם!*

נינט.