הכל נשמר כזיכרון מתוק ומר
רק התחושה שגם בשבילי זה כבר נגמר
עוד מוזרה
נגמרה האהבה, נעלמה המשיכה,
הופסק ההרגל הזה שחייתי בתוכו במשך שנה
עכשיו צריך למצוא את עצמי מחדש
ואני חושבת שזה יהיה הרבה יותר מהנה כך
עכשיו אני יכולה לחייך
ולהגיד בלב שלם
שזה נגמר
חיוך קטן ותוהה עולה על פניי
מה צופן לי העתיד
ובמה יעזור נסיון העבר
אבל את זה הרי
כבר אי אפשר לנחש
פשוט נזרום עם הקצב
ונראה איך הומצא לו ריקוד חדש
באתי מעולם מלא ספקות ודאגה,
כל הזמן קורים דברים, אין זמן להירגע.
השנים חולפות וכבר חלף חצי חלום,
אבל אני עוד מחפשת מקום.
מבקשת דרך בין שבילים מפותלים,
בתקווה שיום אחד אבין את הכללים,
הסתובבתי די אך לא למדתי הרבה,
רק דבר אחד ידעתי יפה:
הלאה!
צריך ללכת הלאה,
לטפס למעלה,
ולא להרתע.
הלאה!
עוד ללכת הלאה,
רק ללכת הלאה,
ולא להכנע.
לא מצאתי את דרכי, ולא היה לי טוב,
פעם פעמיים כבר ראיתי את הסוף.
אך דווקא כשרגלי כושלות והכוחות כלים,
משהו קורא אליי מבפנים:
הלאה!
צריך ללכת הלאה,
לטפס למעלה,
ולא להרתע.
הלאה!
עוד ללכת הלאה,
רק ללכת הלאה,
ולא להיכנע.
