| |
סאטירה, דמגוגיה זולה, העלבת עובדי ציבור בעת מילוי תפקידם, ציניות, שפה לא תקינה-פוליטית, בעיטות מעל ומתחת לחגורה, הכפשות, השמצות, פיצוצים, מרדפי מכוניות וציטוטים אמיתיים ומדומים של קלינט איסטווד. |
| 4/2009
 מדינה מפגרת.
בפיגוע הטרקטור הראשון זרקו אבנים על המחבל עד שהוא איבד הכרה במושב הנהג. ילדים דוסים המשיכו לזרוק עליו אבנים עד שאחת מהן העירה אותו, והוא הספיק לדרוס עוד כמה אנשים. אז בא חייל בחופשה, חטף אקדח ממאבטח וירה במחבל למוות ואז בא שוטר יס"מ וירה בגופה שלו.
מפסטיבל החובבנות הזה, החייל המשוחרר יצא גיבור ישראל (עם הרבה רינונים מצד המתנחלים על איכות ה"ציבור" שלהם והחינוך שלו, למרות שהם נעמדים על הרגליים האחוריות בכל פעם שקוראים להם "ציבור" בהקשר של רצח רבין למשל) ושוטר היס"מ קיבל צל"ש על ירי בגופה.
אם השוטרים היו ראויים למשכורת שלהם הם היו קופצים על הטרקטור, מכניסים למחבל מכות, גוררים אותו למטה, עושים עליו חיפוש, אוזקים אותו, מעמידים עליו שומר חמוש, מעיפים את האזרחים מהסביבה ולוקחים את המחבל לחקירה כדי לבדוק אם יש לו שותפים. או לפחות, עושים את כל זה אחרי שהוא התעלף במושב הנהג.
התוצאה ידועה. בפיגוע הטרקטור הבא קרה בדיוק אותו הדבר, וזמן קצת לאחר מכן, פלסטיני צעיר נהג ב-BMW שחורה עם מוזיקה בפול ווליום אחרי שקנה לעצמו בגדים באלפיים שקל, פגע בפלוגת חיילים שעמדו ברמזור, התנגש בעמוד ונעצר. הדבר המקצועי לעשות היה לגשת אליו בנשק מכוון, להורות לו לצאת מהמכונית ולשכב על המדרכה, לעשות חיפוש, לאזוק ולקחת לחקירה. במקום זה הקצין ניגש אליו ורוקן עליו מחסנית, אחר כך בא איזה אזרח עם אקדח ורוקן עליו עוד מחסנית, ואחריו מאבטח שעבר במקרה בסביבה רוקן עליו את המחסנית שלו. אף אחד לא מצא פגם בבדיחה הזאת.
לאור המקרים הנ"ל, המדינה החליטה להחיות את מנהג הריסת בתי משפחות המחבלים שהופסקו אחרי שצה"ל החליט שהם מביאים יותר נזק מתועלת אבל כדי לא ליצור תקשורת שלילית, הסתפקו בלאטום אותם. היום אטמו את הבית של המחבל הראשון, ואיש מג"ב ירה למוות בנהג שפגע קלות בשלושה שוטרים שעמדו על המדרכה. עוד לא ברור מה קרה, אבל ברור לכולם שהכל בסדר.
לפני כמה שנים אופנוען ניסה להתחמק משוטר שרצה לתת לו דו"ח. שוטר אחר התחבא מאחורי שיח וכשהאופנוען עבר לידו זרק עליו דיקט. הדיקט נכנס לו בראש והרג אותו, והאופנוע עף על שוטרת והרג גם אותה. השוטר טען שהוא חשד שיכול להיות שהאופנוען הוא מחבל. הוא לא נענש כראוי.
גם כן לפני כמה שנים, יחידה צבאית החליטה ששני מאבטחי אנטנה סלולרית בשטחים הם מחבלים, השד יודע למה. מחלקה שלמה רוקנה עליהם את כל המחסניות שלה ואם זה לא מספיק, הם הרימו מסוק שהוריד אותם בטילים נגד טנקים. ואנחנו מדברים על שני אנשים שעומדים בשדה פתוח ולא יורים בחזרה.
לפני כמה ימים הוענקו צל"שים לחיילי "דובדבן" על זה שבשני מקרים, כשפרצו בהפעה לבתים של מבוקשים ששהו בו באותו זמן בלוויית בני משפחה בלי נשק ביד, קפצו עליהם והשתלטו עליהם בלי לרצוח את כל בני המשפחה. היה אפשר לצפות מלוחם ביחידה מובחרת שעובר אימונים מפרכים ותופס בהפתעה מבוקש לא חמוש כשהוא עצמו חמוש, מצוייד ומשוכפ"ץ ומלווה בצוות שלם שיעשה את זה כדבר שבשגרה.
ב-2006, חוליית לוחמים נשלחה לאסוף מידע על לוחמי האוייב. משימתם היתה להסתתר ולתצפת, אבל הם ראו במרקח "דמות חשודה" ופתחו באש. אחרי כמה דקות הם נאלצו להימלט מחיזבאלונים שיצאו עליהם מכל הכיוונים. באותה מלחמה יחידה הגיע לפאתי כפר ובמקום כל החרא המשעמם של לכתר, לאבטח ולטהר החליטה לחגוג בירי על ג'יפ חונה. אחרי כמה שניות הם חטפו גשם של טילים נגד טנקים על הראש. מפתיע שצה"ל לא הצליח לקדם אספקה חמש קילומטר צפונה מהגבול? מיותר לציין שבמלחמה ההיא, צל"שים חולקו כמו סוכריות.
אנחנו חיים במדינה ילדותית ומפגרת שלא יודעת לקחת אחריות ולעשות דברים כמו שצריך. אנחנו מכירים רק את "הוא התחיל", "הוא אשם", "מגיע לו" והגרסה המתקדמת, "לא עשינו את זה אבל מגיע לו". החיילים שלנו נתפסים כילדים מפוחדים, קורבנות רועדים שלא אחראים למעשיהם. אנחנו מצפים מלוחם מאומן להתחיל לירות לכל הכיוונים בכל פעם שהוא נבהל ואז מרגיעים אותו, טופחים לו על השכם ונותנים לו צל"ש. זאת מדינה חובבנית שהדבר היחיד שהיא עושה באופן מקצועי זה להצטדק.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
