| |
סאטירה, דמגוגיה זולה, העלבת עובדי ציבור בעת מילוי תפקידם, ציניות, שפה לא תקינה-פוליטית, בעיטות מעל ומתחת לחגורה, הכפשות, השמצות, פיצוצים, מרדפי מכוניות וציטוטים אמיתיים ומדומים של קלינט איסטווד. |
| 10/2006
 מה רוצים מקצב?
בדוגרי, הוא מסכן.
תארו לכם יום בחיי הנשיא. הוא בטח יושב במשרד המפואר וחושב לעצמו "טוב, מה נעשה היום?, אולי נלך לגזור סרט של איזה גשר? לאאא, היה שבוע שעבר. אולי נקנה כל מני מתנות על חשבון המדינה לקרובים ומקורבים? לאאא, המתנות האלה כבר עשו את כל הסבב ואני מתחיל לקבל אותן בחזרה בחגים. המממ... מה אני אמור לעשות לעזאזל? חבל שלא ביררתי את זה לפני שקיבלתי את התפקיד. אה, אני יודע, נקרא למזכירה ונגיד לה להביא את חוזה ההעסקה שלי, אולי כתוב שם איפה שהוא באותיות הקטנות בשביל מה משלמים לי לעזאזל.
אולי בעצם עדיף שלא, זאת פעם רביעית היום והיא בטח סתם תצחק עלי. היי, אולי אני אשחק עם הצעצועים המשרדיים המגניבים האלה..."
שעתיים אחר כך...
"טוב, זה היה מאוד פרודוקטיבי מצדי, העברתי שעתיים שלמות, עוד שעה ארוחת צהריים ואחר כך רק עוד 12 שעות לשרוף עד כיבוי אורות. בינתיים אוכל להאזין לטלפונים של העובדים שלי או משהו. בעצם, עשיתי את זה כל השבוע, הם לא אומרים שום דבר מעניין גם ככה. כוסאומו מתי כבר סוכות, אני צריך קצת אקשן לפני שאני מתחרפן. מה, אין איזה ביקור של שגריר קמצ'טקה או סיבוב הופעות של להקת הגרוזינים המזנקים? אני אפילו מוכן לנסוע לחנוך מועדונית לקשישים ביוקנעם רק שמישהו יוצא אותי מפה כבר.
טוב קצב, קח את עצמך בידיים, העם מוציא עליך הרבה כסף, אתה נשיא המדינה, מייצג את עם ישראל והכל, אתה לא יכול להרשות לעצמך להתחרפן, מה אנשים יגידו?
טוב, נראה לי שאני פשוט אאנוס איזה מזכירה עוד פעם, אחר כך ארוחת צהריים, אחר כך עוד 12 שעות למנאייק ומחר יום חדש".
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
