לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Bleep


מאחורי חיוך עצוב


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2007


אספתי חופן חול בידיי.

והלכתי. שעות, ימים וחודשים.

מדי פעם הכנסתי את ידי והחול החפון בהן

אל תוך מי הים המלוחים- כדי שהחול ישאר דחוק והדוק.

כדי שכל גרגיר יהיה צמוד למשנהו.

והמשכתי ללכת.

שעות וימים וחודשים.

מנסה להשאיר את כל הגרגרים אסופים יחד.

מנסה שלא יתפרקו.

וכשהתאדו שוב המים מהחופן,

ויבשו כל מי הים,

נשארתי חסרת אונים. אובדת עצות.

ידעתי שעליי לספוג את החופן במים.

ולא יכולתי.

לאט לאט, ניתק גרגיר יבש אחד ממשנהו.

הרגשתי כיצד הם חומקים להם.

ניסיתי להדק את החופן בחזרה-

והתעייפתי.

נותרתי עומדת ללא כוחות, וללא גרגרי החול

שעליהם כל כך ניסיתי לשמור יחדיו.

 

הרגשתי כיצד הכל מתפורר לי בין האצבעות.

 

נכתב על ידי *נעמה , 25/1/2007 00:09  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  *נעמה

בת: 44





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*נעמה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *נעמה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)