עדי?

קרן???

הילה.

רוני

עינבל

דניאל

תומר.

בקה. נעמה. נועה. אלינור.

אנה.

אספ, יניב, דרור, רון.

ג'ניה, בר...

ויקטור..

איפה אתם?

למה אני מרגישה שנשארתי לבד?

איך יכול להיות שאנשים שהיו כל עולמי, אהבתי אותם מכל ליבי, ואני נוטה להאמין שגם הם דיי סבלו אותי,

איך יכול להיות שפתאום כולם נעלמים וממשיכים בחיים שלהם. ורק אני תקועה תמיד בעבר?

איך יכול להיות שכולם מוצאים את המקום שלהם חוץ ממני??

חפירה קטנה בתיקיות בתוך תקיות בתוך תקיות שנקברו במחשב שלי הביאה אותי לתקייה עם תמונות של כולם..

ואני כל כך מתגעגעת. לכל אחד, לכל תקופה. לכל שיחה. בעיקר לשיחות לילה שגרמו לי לרצות לקום בבוקר לעוד יום.

וזה עוד מליון שמות שלא כדאי להזכיר כאן. כל שם הוא מישהו מיוחד שממשיך הלאה. בלעדיי.

ובעיקר, ****. אתה. שבחרת לנטוש חברה טובה לטובת איזה זונה שמספקת את הצרכים שלך. לך אני לא אסלח לעולם. למרות שזה לא מזיז לך. אולי איי פעם תלמד להודות בטעויות המטופשות שלך ולחזור להיות הבן אדם הטוב שהשטן הזאת הרסה.

אני כל כך מתגעגעת אליכם. אני עוד אוהבת אתכם ולא שוכחת לעולם. לא יודעת מה איתכם.

נדמה שהרוב בחרו לשכוח.

הלוואי שיום אחד גם אני אלמד לשכוח.

נ מ א ס   לי!!!

העיינים שלך בתמונה כ"כ עצובות שבא לי לבכות. אני כ"כ מתגעגעת. תחזור.