My Rant "מי שמזדיין בשירותים, סופו שיעשה פיפי במיטה" - ע' דוט-קום, אינטלקטואל והוגה דעות. |
כינוי:
בן: 39 MSN:
פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2009
כלב השמירה של הרייטינג יש לי הצעת חוק, תגידו לי מה דעתכם:
להקים גוף אובייקטיבי שתפקידו לסווג ידיעות המשודרות בתוכניות חדשות ואקטואליה פופולריות על פי מידת ה*חשיבות* שלהן לכלל הציבור. בכל יום, כל עורך של עיתון או מהדורת חדשות ישלח לגוף הזה את הידיעות שהוא מתכנן לפרסם. הגוף "ידביק" לכל ידיעה "ציון מילולי": חשיבות קריטית\חשיבות רבה\חשיבות בינונית\חשיבות נמוכה\חשיבות אפסית. מהדורות האקטואליה והעיתונים יחוייבו להצמיד לידיעה באותיות גדולות ובולטות את הכיתוב המתאים, וכך הציבור ידע מה באמת חשוב בשבילו.
כך למשל, ידיעה על דיון בממשלה שבו התקבלה החלטה כלשהי לגבי התקציב יתוייג למשל כבעל "חשיבות רבה", ואילו סיפור אנקדוטלי ופרטני (גם אם עצוב ואף קורע לב) כמו ילדה בת 3 שנרצחה על ידי אביה יתוייג כבעל "חשיבות אפסית". שכן, לאירוע פרטני מסוג זה אין כל חשיבות לאומית\אסטרטגית\ציבורית\גלובלית, טרגי ככל שיהיה.
נמאס לי שדקות ארוכות ממהדורת החדשות המרכזית מוקדשות לשידור של קליפ של ילדה ששרה שיר כלשהו, ללעיסה חוזרת ונשנית של הפרטים היבשים אודות המקרה הטראגי, ולהקראת מכתבים בנאליים וחסרי משמעות שמופנים לציבור ע"י משפחה אומללה ששרויה באבל כבד.
אני מצטער - נכון שמדובר בסיפורים אישיים קורעי לב, אבל זה עדיין לא עושה אותם חדשות.
אני יודע כעובדה שאנשים רבים מאוד בציבור לוקחים את הסיפורים האלה ללב. זה מעוות להם את ההגיון הבריא והאחיזה במציאות, והם מסיקים מסיפורים בודדים מסקנות מרחיקות לכת על המדינה\הממשלה\החברה וכו'. האם זה התפקיד של התקשורת? לבצע מניפולציה רגשית על הציבור? הגיע הזמן שהתקשורת תספק לציבור את מה ש*חשוב* לו לדעת, ולא את מה שפיקנטי, ביזארי, ויעוות את חושיו...
| |
|