לאחר ציפיה ממושכת ומורטת עצבים, שלשום הגיע לבסוף הצו המיוחל. ומיוחל הוא אכן היה...
קיבלתי את השיבוץ הכי טוב שהייתי יכול לחלום עליו! אני מגיע למקום מעולה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינת תנאים.
כדי לאפשר לזה לקרות, היו צריכים להתקיים בו זמנית כמה תנאים בכלל לא טריוויאליים, חלקם התקיימו ביוזמתי ובזכות עצמי, וחלקם תוצאה של מזל. לא מעט מזל, אני מוכרח להודות.
כעת עלי להתרכז במבחנים הקרובים, וזה לא קל, לאור הידיעה הטרייה והמרגשת הזו...
הייתי מאוד רוצה לצאת לחגוג את המאורע, אבל אני אאלץ לדחות את החגיגות לזמן יותר מתאים.
אחרי ארבעת המבחנים הקרובים, אני טס לחודש בתאילנד, שם אני אחגוג מספיק (יש עוד המון הכנות לעשות לקראת הטיול, אגב. בינתיים זה לא ממש זז).
אחרי תאילנד, אני מניח שעל סדר היום שלי יהיה:
א. מציאת דירה באזור הצפון. כן, השיבוץ הזה גם מאלץ אותי להיות עצמאי, וזה עוד דבר שמשמח ומרגש אותי.
ב. חובות אקדמיים אחרונים בדמות שני מבחנים, וספר הפרוייקט שעלי לסיים לכתוב.
ג. דילמה האם לצאת לקק"צ או לא. אני מגיע למקום אזרחי. המשמעות היחידה של הקק"צ מבחינתם זה שאני עוזב את המקום לחצי שנה, אבל אני עדיין רוצה לצאת. אני מניח שזה גם יהיה תלוי בעד כמה יבואו שם לקראתי בנושא הזה. אני בטח לא ארצה לעשות משהו בניגוד לרצונם.
עתודאי.קום, מתרגש ומבסוט עד הגג 
עריכה:
מרוב התרגשות אפילו לא שמתי לב שהיום היה היום האחרון של הסמסטר האחרון בתואר! בגלל המבחנים הארורים האלה אני בכלל לא מרגיש הרגשה של סוף, אבל זה סוף all right... 
ואתם יודעים מה? זה גם מצדיק עוד אחד כזה:
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
