לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Rant


"מי שמזדיין בשירותים, סופו שיעשה פיפי במיטה" - ע' דוט-קום, אינטלקטואל והוגה דעות.

Avatarכינוי: 

בן: 39

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מזרח תיכון ח(דה!)ש


בבחירות האחרונות הצבעתי לישראל ביתנו של ליברמן. לא עשיתי זאת מפני שאני רוסי, ורוסים, כידוע מתאפיינים בדפוסי התנהגות עדריים שהונחלו להם ע"י הקומוניסטים. לא עשיתי זאת כי אני מתלהם שונא ערבים שמאמין שהסיסמה הריקה "בלי נאמנות - אין אזרחות" היא יותר מאשר גימיק שנועד למשוך קהל של מתלהמים, שונאי ערבים.

 

עשיתי זאת משתי סיבות מאוד פשוטות:

  •  ישראל ביתנו ניצחה בתחרות הקטנה שאירגנתי בתקופת הבחירות שמטרתה לעזור לי להחליט למי להצביע.
  • מבחינה אידיאולוגית, אין מפלגה שאני מזדהה עם המצע שלה יותר מאשר ישראל ביתנו. זה לא אומר שהמצע שלה מביע את עמדותיי בצורה מושלמת, יש שם גם דברים שאני לא מסכים איתם כמו זה שירושלים צריכה להישאר מאוחדת, או השטות של הנאמנות-אזרחות, אבל זה המצע שהכי קרוב לעמדותיי - הן עמדותיי בנושאי דת ומדינה, והן בנושאי ביטחון. אני מאוד אוהב את הרעיון של חילופי שטחים ואוכלוסיה, זה היה מאוד נחמד בעיניי אם הייתה קמה מדינה פלסטינית והיא הייתה מקבלת מאיתנו במתנה מקומות כמו אום-אל-פאחם, בעוד שאנחנו היינו מספחים סופית ובאופן מוחלט מקומות גדולים כמו אריאל.

אבל זה לא פוסט תמיכה בליברמן, אז מה אני רוצה להגיד? שמלבד העובדה שאני אוהב את המצע האידיולוגי שלו, ליברמן נורא מעצבן אותי.

הוא מעצבן אותי כי הוא מגזים עם הרצון שלו למשוך את הקולות של האספסוף, והוא לא בוחל בטובת המדינה כדי לשרת את האינטרסים הפוליטיים שלו. הרצון לצבור הון פוליטי הוא ברור ופועם בלבו של כל פוליטיקאי, אבל יש דברים שלא עושים.

 

למשל, לא אומרים בעצרת האו"מ דברים שסותרים לחלוטין את מה שאמר שם ראש הממשלה שלך זמן קצר לפני כן, גם אם אתה מאמין שהם נכונים, וגם אם הם יוציאו אותך "גבר" בקרב המצביעים שלך.

למעשה, הנאום המקומם של ליברמן הוכיח את הנחיצות של משהו שליברמן עצמו נאבק עליו - שינוי שיטת הממשל בישראל.

הרי אם בישראל הייתה שיטת ממשל נורמלית, שבה ראש הממשלה לא צריך ללקק לכל חבר בממשלה כדי לשמור אותו בקואליציה, כי אחרת הוא יאבד את השלטון, נתניהו היה מעיף את ליברמן הביתה על טיל אחרי נאום שכזה בלי למצמץ אפילו. אבל במקום זה, נתניהו נאלץ להתקפל בבושה ולהגיד ש"הנאום של שר החוץ לא תואם עם ראש הממשלה" (באמא'שך...)

בנאומו השערורייתי ליברמן כאילו אמר - רואים למה צריך לשנות את שיטת הממשל? כדי ששרי חוץ לא יוכלו לעשות דברים הזויים כמו שאני עושה עכשיו.

 

למשל, לא מושיבים שגריר של מדינה זרה על כיסא נמוך כדי להשפיל אותו, ואחרי זה גם מסרבים לפרסם התנצלות ראויה.

 

למשל, לא מעבירים חוקים מטומטמים וחסרי תועלת שלא ברור על מי הם בכלל יחולו (מי כבר מתאזרח בישראל שלא מטעם חוק השבות? הערבים נולדו פה ולכן הם לא יצטרכו להצהיר שום דבר. כל כך חשוב לנו שאנשים כמו ג'ובאני רוסו וטוטו תמוז יגידו שהם מסכימים שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית לפני שהם מקבלים תעודת זהות?), רק כדי לסמן וי על "קיום הבטחה לבוחרים".

 

למשל, לא מדליפים לתקשורת שנזפת בשרי חוץ אירופאיים בכירים.

 

ולא חסרות דוגמאות נוספות...

 

ליברמן הוא איש של דיבורים ולא של מעשים, וזה עובד עבורו היטב. במקום *לגרום* לזה שאירופה תתעסק פחות בענייני הפנים שלנו, הוא *אומר* לה בפרצוף - "אל תתעסקי איתנו", ועוד מפרסם את זה בתקשורת.

 

ליברמן צריך אולי לקבל שיעור ב"מעשים" מאהוד אולמרט, שעם כמה שהוא שנוא בישראל, ונתפס כשמאלן, לא היסס לצאת לשתי מלחמות מוצדקות וגם להפציץ איזה כור גרעיני של מדינה שכנה על הדרך. וכל זה לא הפריע לו לשמור על יחסים דיפלומטיים תקינים עם ארצות הברית, ומדינות אירופה.

 

 

כולם משתינים בבריכה, אבל רק ליברמן עושה את זה היישר מהמקפצה...

נכתב על ידי , 11/10/2010 23:33   בקטגוריות מחשבות ודעות, אקטואליה  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פולחן אישיות לשליט


זהו הערך "פולחן אישיות" כפי שהוא מופיע בויקיפדיה (עם כמה תוספות מינוריות, לשם הבהרת הנקודה):

פולחן אישיות הוא מצב בו השלטונות והאזרחים במדינה מגויסים לצורך בניית תדמית ציבורית גדולה ומפוארת לאדם יותר מהמציאות ומעבר למה שהוא באמת. בדרך כלל מדובר במנהיג פוליטי במשטרים רודניים. המונח נטבע על ידי ניקיטה חרושצ'וב בעת שתיאר את שלטונו של סטלין, אך התופעה התקיימה שנים רבות קודם לכן במישורים שונים.

פולחן האישיות מתבטא בהאדרת שמו של המנהיג באמצעי התקשורת, פרסום נאומיו או ספרים שמתפרסמים בשמו שלעתים הוא אף לא כתב אותם, תליית תמונותיו ובהצבת פסלים שלו ברחובות ובבניינים ציבוריים, כתיבת שירים על שמו, וכינויו בתארים כגון "המנהיג הדגול", או "הילד של כולנו". בנוסף, פעמים רבות מוענקים לו דרגה צבאית גבוהה, עיטורים ומדליות, על לא כלום.

חלק מפולחן אישיות עשוי להיות הצגת השליט כ"אבי האומה", או "הילד של האומה". כתוצאה מכך הוא עשוי להפוך למושא הערצה לילדי האומה, ולפיכך תלמידים מתבקשים לכתוב לו מכתבי הערצה, לעלות לרגל למשכנו או לבית ראש הממשלה ביום הולדתו, ולשיר לו שירי תהילה, לצאת לצעדות לכבודו, ולשנות את תמונתם ברשתות חברתיות, לתמונתו.

לעתים גולש פולחן האישיות גם למדינות שאינן נתונות תחת השפעתו של השליט, והוא זוכה להערצת אלה המוקסמים מדרכו הפוליטית. דוגמה לכך היא פולחן האישיות של סטלין, שהתקיים גם בקרב מפלגות השמאל בישראל, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהצדקתם של משפטי פראג ובסיקור מות סטלין ב"על המשמר", או פולחן האישיות של גלעד שליט, שגלש לעבר מדינות כמו צרפת, ארצות הברית וגרמניה, העושות מאמצים להביא לעיסקה עם חמאס על אף מדיניותן הרגילה שלא לנהל משא ומתן עם טרוריסטים.

תופעת ה"גורואים" והכתות מדגימה פולחן אישיות על רקע רוחני. מכיוון שלמנהיגים אלו אין כוח פוליטי, הם נעשים מושא להערצה מכוח אישיותם והחוכמה היתרה המיוחסת להם. יש הטוענים כי תופעה זו קיימת גם ביהדות בצורות שונות, בעיקר בחצרות החסידיות, ובאה לידי ביטוי בולט בדור האחרון בחסידות חב"ד.

יש הטוענים כי גם במדינות דמוקרטיות עשוי להיווצר פולחן אישיות. לעתים מתואר יחסו של העם האמריקאי לג'ון קנדי, בעיקר לאור נסיבות מותו, כצורה מסוימת של פולחן אישיות. גם בישראל נטען כי התקיימו פולחני אישיות במידה מסוימת, לאור גילויי ההערצה לאישים כגון דוד בן-גוריון, מנחם בגין ויצחק רבין, בעיקר לאחר מותם. בשנים האחרונות מתקיים פולחן אישיות חסר תקדים לחייל החטוף גלעד שליט.
נכתב על ידי , 23/7/2010 13:29   בקטגוריות מחשבות ודעות, אקטואליה, ביקורת  
139 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



העם החליט


כל מי שמסוגל להוציא את הראש מהתחת שלו ולו לרגע קצר, בוודאי מבחין ש"המטה לשחרור גלעד שליט" מזמן איבד את האחיזה הכי קלושה שעוד הייתה לו במציאות. מספיק לציין את התגובה האידיוטית שהם הנפיקו לנאום ראש הממשלה בו הוא סוף סוף אזר אומץ לומר שלא ניתן לדבר על "כל מחיר".

בתגובה לנאום המצויין, המטה השוטה שחרר את פיסת הטמטום הבאה: "השאלה האמיתית היא לא האם לשחרר מחבלים, אלא האם להרוג את גלעד". WTF?! איזה מין בולשיט זה? זו אמירה דבילית בכל כך הרבה מובנים שאפילו לא נעים לקרוא לה דמגוגיה כי דמגוגיה זה משהו הרבה יותר אצילי, הגיוני ומחובר למציאות.

לאחרונה ראיתי שהם הגו סלוגן חדש - "העם החליט - לשחרר את גלעד שליט".
אז מכיוון שיש בישראל ציבור גדול של אנשים שחושב שכל החלטה מדינית צריכה להתקבל על סמך רצונו הישיר של העם, החלטתי להגות כמה סיסמאות נוספות:

העם מוכן - מוחקים את טהרן!

העם בעד - מחסלים את אחמדינג'אד!

העם מבין - שולחים סוכני מוסד לסין!

העם יודע - פותחים במלחמה עם צפון קוריאה!

העם מאמין - מתפרקים מהגרעין!

לעם נמאס - עושים סולחה עם החמאס!

העם בקיא - ההירואין יוכרז כחוקי!



אם אתם עדיין מסוגלים להוציא את הראש מהתחת שלכם, אתם כנראה תבינו את האבסורד שבסיסמאות האלה. אם, לעומת זאת, כבר התמכרתם לריח של הפלוצים של עצמכם, הרגישו חופשי להשתמש בהן בצעדות ענק, ואולי תזכו בפגישה אישית עם ביבי...
נכתב על ידי , 9/7/2010 17:38   בקטגוריות מחשבות ודעות, אקטואליה, ביקורת, שחרור קיטור, סרקזם  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
107,634
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעתודאי.קום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עתודאי.קום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)