כינוי:
בן: 39 MSN:
פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
נובמבר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2009
איידס. מספיק 2,000 פעמים בלי הפוסט הזה התבשל אצלי בראש כבר מזמן, אבל החלטתי לפרסם אותו דווקא לקראת יום האיידס הבינלאומי שיחול מחר, משתי סיבות: א', כי אני זונת רייטינג, ובתזמון הזה אני בטח אזכה להופיע בנושא החם ואולי, בעזרתכם האדיבה, גם ב"המלצת העורכים", וב'- כי חשוב לי להציג לכם דווקא ביום הזה זוית ראייה שונה מזו שאתם רגילים אליה, ולנפץ כמה מיתוסים שנמצאים עמוק בלב הקונצנזוס, כמו שאני כל כך אוהב 
כולנו רגילים לשמוע לכל אורך השנה, וביום האיידס הבינלאומי בפרט, על הנגיף הקשה שאין לו תרופה, על הצורך להשתמש באמצעי מניעה, על כך שכל סטוץ לא מוגן הוא כמו רולטה רוסית וכו'... אין ויכוח על קטלניוּתו של הנגיף הארור, והצורך להיזהר ממנו ולמנוע את התפשטותו, אבל האם סטוץ אקראי בלי קונדום הוא באמת כמו רולטה רוסית? כי אני רוצה לשתף אתכם במספרים שמראים שזה הרבה יותר קרוב ל...נגיד, לנסוע ברכב בלי חגורת בטיחות. או משהו סביר שכזה.
שנתחיל?
מיתוס מס' 1: סטוץ בלי קונדום זה כמו רולטה רוסית
עפ"י מחקרים שנערכו בנושא, הסיכוי המשוער לגבר להידבק בנגיף האיידס ביחסים ואגינליים *לא מוגנים*, *עם אישה שנושאת את הנגיף* הוא 1 ל-2,000! ביחסים *אנאליים* הסיכוי של הצד האקטיבי להידבק הוא טיפה יותר גבוה - 1.3 ל-2,000! בהנחה שהצד הפאסיבי נושא את הנגיף, כן? לא חלילה בסטוץ אקראי!
הסיכוי של אישה להידבק בנגיף ביחסים ואגינליים *לא מוגנים* עם *גבר שנושא את הנגיף* הוא 1 ל- 1,000! ביחסים אנאליים, הסיכוי של הצד הפאסיבי להידבק הוא פי 5 יותר גבוה אבל כמובן שעדיין זניח - סיכוי של 5 ל-1,000. (שוב, הכל בהנחה שאנחנו *יודעים* שהצד האקטיבי נושא את הנגיף).
אל תשכחו שכדי לחשב את הסיכוי האמיתי שלכם להידבק אתם צריכים להכפיל את הסיכויים הזניחים האלה בסיכויים עוד יותר זניחים - הסיכוי שהסטוץ המזדמן שלכם הוא מתכתחילה נשא איידס. בישראל יש כ-4,300 נשאי איידס. גם אם נניח שבפועל יש הרבה יותר, כי הרי לא כולם נבדקו (הרי אין לנו מודעוּת! בשביל זה יש את *שבוע המודעות לנגיף האיידס*), ברור לכם שהסיכוי שבחור או בחורה אקראיים שאתם פוגשים במועדון הם נשאים הוא זעום. כשמכפילים סיכוי זניח בסיכוי זעום מקבלים סיכוי כמעט אפסי שתידבקו באיידס עקב סטוץ חד פעמי. סטוץ "אלפיים-פעמי" זה אולי סיפור אחר... אבל אלה כבר צרות של עשירים 
 איידס. *ממש* לא כמו רולטה רוסית
מיתוס מס' 2: איידס זו לא מחלה של הומואים
עפ"י הנתונים האלה, איידס זו ועוד איך מחלה של הומואים. 68% מכלל הגברים נשאי האיידס שחיו בארצות הברית בשנת 2005, הם הומואים! זאת בזמן שהומואים מהווים בסה"כ בין 5% ל-7% מכלל האוכלוסייה.
מה אני רוצה ולמה אני כותב דברים שעלולים לגרום לאנשים לנהוג בחוסר אחריות?
למען האיזון, אני אזכיר שוב שאני כמובן מכיר בהיותו של נגיף ה-HIV קטלני ומסוכן, ואני לא ממליץ לאף אחד לקיים יחסי מין עם אנשים שהוא לא מכיר בלי אמצעי מניעה. גם סיכון זניח הוא סיכון שלא שווה לקחת כשמדובר בחיים שלכם. לשים קונדום זה לא קשה ולא אמור לפגוע יותר מדי בחוויה המינית. מעבר לזה, ישנן עוד הרבה מחלות מין שמסתובבות אי שם שאמנם לא חמורות כמו איידס אבל אתם בהחלט לא רוצים להידבק בהן, וקונדומים מגנים גם מפניהן. שמעתי למשל שיש מחלת מין שיכולה לגרום לבחורות להיכנס להריון ולהוליד ילדים, ולהפוך אתכם להורים. אלוהים ישמור!
אני בעצמי נבדקתי פעם (שמתם לב לאופן המטריד שבו המילה "נבדקתי" דומה למילה "נדבקתי"?) בגלל כמה שטויות שעשיתי אי שם בעבר הרחוק, כי סטטיסטיקה זה אמנם כלי שימושי מאוד אבל יש דברים שאתה רוצה להיות בטוח בהם ב-100% ולא להסתפק ב-99.9. יצא שלילי, כמה "מפתיע"... אבל מאז אני מקפיד לא לסמוך על בחורות שאומרות לך "אל תדאג, אני לוקחת גלולות" או "סמוך עלי, אני בימים הבטוחים"...
גברים, זכרו גם את פרדוקס הקונדום: אם בחורה מתעקשת שתשימו קונדום אז כנראה שזה היה בסדר אם לא הייתם שמים, אבל אם היא לא מתעקשת אז אולי עדיף שתשימו שניים ליתר בטחון.
אז למה בכל זאת מצאתי לנכון לפרסם את הדברים הלא-פופולריים, לא-סחבקיים ולא-מנהיגותיים האלה?
כמו תמיד, מה שמניע אותי הוא החיפוש אחר האמת, מטלטלת ככל שתהיה. וכמו שחשפתי בעבר שמדינת ישראל בטוחה יותר מארצות הברית וקנדה, ושהמצב בכבישים בישראל הוא בכלל לא גרוע כמו שחושבים, גם מיתוסים על איידס צריך לחשוף. אפילו אם יש כאלה שחושבים שישנם דברים שעדיף לא לספר לציבור. ואני אחשוף את המיתוסים האלה דווקא ביום האיידס הבינלאומי, דווקא בשבוע המודעות הבינלאומי למחלה, ולא הייתי מהסס לחשוף אותם גם אם האפיפיור בנדיקטוס ה-16 היה נעמד עם מגה-פון על גג הכנסיה המרכזית בותיקן וקורא לכל העולם לקנות קונדומים בטעם שוקולד ולהזדיין כמו שפנים.
| |
ישראלים שנרצחו כתוצאה מעיסקאות שבויים קודמות אנחנו עדיין לא יודעים את השמות ולא ראינו את התמונות של הישראלים שיירצחו כתוצאה מעיסקת שחרור גלעד שליט, אבל תחקיר של ארגון "אלמגור" חושף את שמותיהם ותמונותיהם של 180 ישראלים שנרצחו משנת 2000 ועד היום ע"י מחבלים ששוחררו במסגרת עיסקאות ומחוות למיניהן:
השמות והתמונות שלא תראו בתקשורת בעלת האג'נדה...
תמונות הנרצחים:
ושמותיהם:
דוד שמעון אביזדריס, יוסי אברהמי, לירון אביטן, ד"ר דוד יעקב אפלבוים, נאוה אפלבוים, שקד אברהם, ציון אגמון, גנדי איסקוב, גלית ארביב, אסנת אברמוב, אשטי אנדלו, חיים אלפסי, שמעון אוסטינסקי, בת-אל אוחנה, אנה אורגל, רועי אלירז, יעל אוחנה, מירי אוחנה, שולמית אברמוביץ', דוד אנחוביץ', אליהו אוזן, נרגיז אוסטרוגורסקי, אביאל אטש, סלים ברכאת, דניס בליומין, אלירן בוסקילה, ליאת בן-עמי, עפרה בורגר, מתן בידרמן, יעקב בן-שבת, אריק בקר, אולגה ברנר, אלן ביר, אברהם ברזילי, עוגניה ברמן, תמר בן-אליהו, פרידה בריטביץ', אלתר בריטביץ', אבי בקרמן, שמעון בן ארויה, ויטלי ברודסקי, נעם גוזובסקי, סוואד סונא ג'אבר, מזי גרגו, קטיה גרינברג, מרים גוטזגן, לריסה גומננקו, צביקה גלברד, אליהו דהן, נפתלי דין, עדי דהן, תמרה דבראשוילי, יוסי הבי, אברה היילה, פרלה הרמלה, אשרף ח'אלד (מזאריב) הואש, מרים וקסמן, סיון וינר, זאב וידר, סיון וידר, חוה וייס, אברהם וייס, שלומית זיו, אשר זגורי, יעקב זאגא, אריאל זאנה, ויאולטה חיזגייאיב, אילונה חנוכייב, עמירם חממי, דניס חדד, איברהים חמיידה, יוליה טרטיאקוב, יחיאל אמיל טובול, שמעון טימשיט, שרון טובול, פרוספר-פרי טוויטו, גאלב טוויל, טירואיינט טקלה, דוד (מוטי) ירקוני, אייל יברבוים, רוני ישראלי, ג'ורג' יעקובוביץ', אנה יעקובוביץ', עמנואל יוסף, יצחק כהן, שפיק כרם, שריאל כץ, עלאא כבישי, יעל כפיר, יעקב כ"ץ, טליה כהנא, הרב בנימין זאב כהנא, אלי (אליקו) כהן, אלזה כהן, צביקה כהן, גדי לוי, דינה לוי, איריס לביא, מרים לוי, רון לביא, מריאן למן, לולה לבקוביץ', שרה לוי, רוזיטה ליימן, אלון מזרחי, פיקי מכלוף, מיכל מור, יבגניה מאלקין, גילה משה, ולדימיר מוררי, אליעזר מוסקוביץ', שלום מרדכי, יצחק מויאל, יפה מועלם, משה מקונן, אשר מרקוס, קארין מלכה, ואדים נורז'יץ, יגאל נביפור, ניר נחום, פליקס ניקולאיצ'וק, סביחה ניסים, אליהו נקש, ולדיסלב סורוקין, דוד סטניסלבסקי, לירון סיבוני, מלכה סולטן, פורוק נעימי, מריה סוקולוב, רומן סוקולובסקי, מופיד סועאד, יוסף עג'מי, יניב עביד, אלי חנא אבו-ע'אנם, שושנה עמוס, גניה פולייס, משה פלד, תרצה פולונסקי, אתי פסחוב, יונתן פלג, נלי פרוב, ציפורה פסחוביץ', ערן פיקאר, אנדרי פריד, אדית פריד, ראיסה פורר, מרינה צחבירשוילי, אלכסנדר קזריס, טל קורצווייל, אהרן קרוגליאק, מיכאל קויפמן, ג'מיל קעדאן, דבורה קרים, מיכאל קרים, יהודית קורמן, אליעזר קורמן, טטיאנה קורוטצ'נקו, דותן רייזל, גדי רג'ואן, חנה רוגן, יעקב רחמני, עירית רשל, קלרה רוזנברגר, גדי שמש, ציפורה שמש, אימן שרוף, ענת שמשון, סרגיי שבצ'וק, רותם שני, אפרת שוורצמן, יעל שורק, אייל שורק, דניאל שפי, ביאנקה שחרור, אליהו תימסיט, ברטה תיתא, יוליה תלמי.
אל תתמכו בעיסקת דמים נוספת שתגרום לרשימה הזאת לגדול!
| |
שלום עם סוריה תמורת הגולן - המבצע הכי גרוע בסופרמרקט של המזרח התיכון מכל הנושאים שזוכים לחשיפת יתר בתקשורת, יש נושא אחד שאני באמת לא מבין איך הוא מצליח לשמר את מעמדו כויכוח ציבורי חי ונושם על סדר היום - סוגיית השלום עם סוריה בתמורה לרמת הגולן. אני פשוט לא מצליח להבין איך זה נתפס בעיני מישהו בתור עיסקה ששווה לדון בה.
שמישהו יסביר לי מה כל כך דחוף לנו לעשות שלום עם סוריה. מתי בפעם האחרונה סוריה תקפה אותנו, או אפילו איימה ברצינות לתקוף? אני מבין שהשלום תמיד היה משאת נפשינו, אבל מה כל כך בוער בגבול הצפון-מזרחי שזה לא יכול לחכות אולי כמה שנים, עד שיקום שם מנהיג רציני יותר שירצה לדבר במושגים של שלום תמורת שלום? מה כל כך לחוץ, שאנחנו חייבים לשקול מסירה של חבל ארץ מדהים ביופיו המהווה אטרקציה תיירותית, ואחראי על עשרות אחוזים מהתוצרת החקלאית של מדינת ישראל, בתמורה לשלום עם מדינה שעם לשפוט על פי מה שקורה בשטח - די משקשקת מאיתנו?
לפני שנתיים חיל האויר תקף בסוריה ובתגובה סוריה לא עשתה כלום. ואל תשכחו מכל הגיחות המזדמנות מעל ארמונו של אסד שלא זכו לכל תגובה. האם זה כל כך דחוף לעשות שלום עם המדינה הזאת שאנחנו שוקלים להיפרד תמורת זה מרמת הגולן? אוי ואבוי אם לא נמהר לחתום על הסכם... נאלץ לסבול עוד שנים של הבלגה!
ובבקשה אל תגידו "חיזבאללה". זה לא משנה שהוא נתמך ע"י סוריה. חיזבאללה פועל מתוך לבנון, וכשהוא פעל ראינו מה קרה. יצאנו למלחמה הכי גרועה בהיסטוריה שלנו וזה הספיק כדי לגרום להם לחזור לבונקר, לפחות לכמה שנים טובות. סוריה יכולה להתחמש עד מחר. העובדה היא שמסוריה לא חדר לישראל אף מחבל ולא נורתה אף רקטה.
הרבה יותר חשוב לעשות שלום עם הפלסטינים, כי כל עוד אין להם מדינה ריבונית בעלת גבולות מוגדרים ומוסדרים, אנחנו נתפסים כאחראים לגורלם. משם גם נורות רקטות, יוצאים פיגועים וכו'. השטחים שעומדים על הפרק מול הפלסטינים הם שטחים שלהיפרד מהם יעשה למדינת ישראל רק טוב. אבל שלום עם סוריה? תמורת רמת הגולן? למה מי מת?
נראה לי שלסוריה, יותר מאיתנו, צריך להיות אינטרס לשלום תמורת שלום, כי הם לא ממש מקבלים מאיתנו היום שלום. אנחנו מהם, דווקא כן. אז מה בוער?
| |
לדף הבא
דפים:
|