שקופה

כמה כח יש בה, יש בי, כשמשתמשת בה.

אז עכשיו אני גוף ושקט.

אין קול נשמע, לא אותה הצווחה שמחכה

כך יושבת בפינה,

היום היא נעלמה

לי ולה.

אז היום בסימן שתיקה

ולא באמת כאן, רק גוף

וסימניו שבו, אות קלון.

ואולי הוא בכלל לא שלי

ולא אכפת, לא בלי קול

כך אני אוהבת את האותי, שוב שקט

ונזכרתי שאפשר

ומותר לא לנשום לפעמים כי שקט עכשיו

לא נמצאת, אז לא

כואב?!