שקופה

אאאאאאאיייייייייייייי כואב לי,

מר לי בפה כל הדברים שאני רוצה לצרוח

וזה לא עובד לחשוב על החידוש ששמעתי  "הכל לטובה" לא, לא. 

לא עכשיו ברגע כזה כשאני רוצה להקיא את התכלית (שאין לי שום מושג עליה)

רק בוער לי  ש"די" כבר שורף .

הכל במונחים אנושיים לגמרי- כישלון אכזבה שנאה של העצמי ,

לא רוצה לנשום ,

לא כשאני מסתכלת על ידיי הריקות

אלו שמפאת  הזמן והטעויות נפערו בהן חורים,

אז גם אם ארצה, אם תהייה לי זכות לא אוכל לחבק אותי הלילה,

מישהו!!!