יום חמישי

אז ככה , ביום חמישי קמתי ב-8 וחצי בבוקר כדי להתכונן לפגישה עם המחנכת.

אמא באה ככה ב-9 ויצאנו לכיוון נהלל.

הגענו לבית הספר, והתחלנו לחפש אחרי הכיתה י'6.. ואו עד שמצאנו!

רצינו להתיישב ליד הכיתה , אבל משום מה ישבו שם איזה חמש בנים (שאין לי מושג מי הם היו) וחיכו להיכנס לכיתה. חלק איחרו לפגישה באיזה שעה ולכן כולם התעכבו נורא.

אז התיישבו בצד השני של המסדרון.חיכינו מלא זמן ופתאום ראיתי את מירב! ילדה בין יחידות שאני מכירה משם :\ אז אמרתי לה כזה שלום.. והתברר שהיא איתי בכיתה! יאי!!!

אז חיכיתי עוד קצת עם אמא , וראיתי עוד ילדה שהכרתי , אבל ממש ממזמן! קראו לה אופיר , והתברר שהיא גם הייתה איתי בכיתה 0_ס אז כזה באתי איתה לכיוון הכיתה ונשענתי על הקיר (מול הבנים X).

אמא שלי אמרה לי מהקצה השני של המסדרון ,שהיא הולכת להביא את הספרים הלימודיים מהספריה. נטישה.

אחרי הנטישה של אמא שלי פתאום כזה בן אחד פונה אלי , "תגידי גם את מרמת ישי?" משו כזה.. אז אני כזה אומרת לו שלא , והוא אומר "היי קוראים לי יניב" , אני מציגה את עצמי גם ואז הוא חזר בחזרה לדבר עם הבנים.

אחר כך מירב הגיעה שוב , עם חברה שלה , והיא הציגה לי אותה; קראו לה גל J ילדה דווקא דיי חמודה.

דיברתי איתה ככה כמה זמן , ובזמן הזה היא גם אמרה לי שהיה להם עבודה במתמטיקה לחופש, ואז היא נכנסה לפגישה עם המורה.

אני הייתי אחריה בתור , וגל יצאה בלוויית המורה מהכיתה. נגלת לעיניי , מורה נחמודת עם משקפיים עגולים :\

נכנסתי עם המורה לכיתה והיא התחילה לשאול אותי שאלות "איך קוראים לך?" "מה הטלפון בבית?" "מה שם ההורים?" "במה הם עובדים?" "מה הפלאפון שלך?" (על השאלה הזו לא עניתי , כי לא זכרתי את המספר :\)

ועוד איזה מליון שאלות. השאלה האחרונה הייתה "את מוכנה לתרום?" אני כזה לא ממש הבנתי "מה זאת אומרת?" היא אומרת כזה "אם אני אבקש את מוכנה לתרום?" אני מבולבלת.. "אמ. כן.."

יצאתי מהכיתה והתחלתי לחפש את אמא שלי. לא היה עליי את הפלאפון ככה שלא ממש יכולתי להתקשר:\

אז עשיתי רונדלים בתוך הבניין (ראיתי גם כמה אנשים פריקים-אימו) ואז החלטתי לצאת החוצה .

אני יוצאת החוצה ובדיוק אמא שלי נכנסת לשער של בצ'פר. איזה פוקס.

אז היא מתחילה לחקור "מה היא שאלה?" "מה ענית?". לא ממש הזכרתי את עניין שיכחון מספר הפלאפון..-_-

אחר כך היא הסיעה אותי לבית ספר היסודי בנהלל , ששם הייתה מכירת החולצות. היא נתנה לי 100 שקל ואמרה "לכי לקנות חולצות , לי כואבות הרגליים" , או-קי.

הלכתי לדוכן החולצות ופגשתי שם שוב את מירב - פעם שלישית גלידה-  אבל הפעם היא הייתה עם עוד בנות שאני מכירה! נירית וניצן! אני מכירה אותן מהאולפנה לפני איזה שנתיים :\

שאלתי אותן באיזה צבעים של חולצות אפשר ללכת לשיעור ספורט, הן אמרות שאפור ולבן :\ והן גם אמרו שגם אם את גוזרת את החולצה ונשאר רק סמל של בית ספר , הם לא שמים לב. – זה אומר שלא ממש משנה להם לגזור את החולצות.. מואאהאהאהאהאה..

אז קניתי איזה 7 חולצות טישרט גדולות. והדפיסו עליהן את הסמל בית ספר.. J

אחרי הקנייה חזרתי עם אמא הביתה.

באותו יום אמא שלי שלחה אותי לקוסמטיקאית שהיא גם אחות! מדהים.

היא החליטה שהיא יכולה להרוס לי את הפנים בזמן שהיא מוציאה לי את השחורים :\

חזרתי הביתה עם פנים אדומות ושרוטות! :'( ובזמן הזה אמא ואח שלי החליטו שכשאני אחזור ניסע לעמק סנטר לקנות חולצות אחידות לניר.

אז נסעתי עם הפנים האדומות והשרוטות שלי והתברר שבחנות H&O בעמק סנטר לא ממש נשארו חולצות! אז חזרנו הביתה.

באיזה שעה 6 אמא התקשרה שוב לברר עם יש חולצות. המוכרת אמרה שהגיעו מלא.

אז שוב נסענו באיזה 7-8 לעמק סנטר והיו שם מליון אנשים!!!! ראיתי חצי בית ספר עמקים תבור! ואפילו את גל (חברה שלי מהבית ספר במזרע – לא גל שפגשתי לראשונה באותו היום).

אני כזה אומרת לה "גל , אם את רוצה לקנות חולצות , כדי לך למהר , למה הן נחטפות פה מהר!"

אז התברר שלא היו כמעט חולצות – רק אלו עם הצווארון הלבן..(שמתאימות בעיקר לבנות) ככה שלאח שלי לא היו ממש חולצות מתאימות שם. אז יצאנו משם והלכנו לבורגראנץ. ושם פגשתי את קרין – ילדה שהייתי איתה בגן!...

ואז חזרנו הביתה.

היום הזה היה מלא פגישות! פגשתי איזה 7 אנשים שאני מכירה , או אפילו יותר :\

יום שישי

אוקע ביום שישי היה לי שיעור מתמטיקה עם שחר , המורה מאיטיצאר , והוא ניסה להסביר לי חומר שלא הבנתי. גם בסוף השיעור לא הבנתי כלום! אי- שיוויונים ממעלה שניה ********!

היום - יום שבת

קמתי ב9 בבוקר כדי להתחיל ללמוד למתמטיקה.

אבל לא ממש יכולתי כי הייתה לי ממש בחילה! איזה שעה אני כזה עם בחילה ,עד שאמא באה מהעבודה , ואומרת לי שאין לה תרופה להעביר את הבחילה - אם אין כזו! צריך להמציא! – אז הלכתי לשירותים ו...(מילה לא כל כך נעימה – שהיא לא להשתין ולחרבן) ואז הרגשתי יותר טוב.. , אבל ההרגשה הטובה לא החזירקה הרבה זמן , והתחלתי להסתחרר שוב בכל רחבי הבית.

פתחתי את המים במקלחת , הכנסתי את הכיסא לתוך המקלחת ושמתי עליו מגבת.

נכנסתי עם הבגדים לתוך המקלחת התיישבתי עם הכיסא ופתחתי את המים. זה היה נחמד.

ישבתי שם איזה חצי שעה , עד שדיי נהיה לי קר בגלל שכל הבגדים שלי היו רטובים ואז התעטפתי במגבת.

החלפתי לבגדים יבשים. והלכתי לסלון לראות טלויזיה עם המשפחה. התחלתי להרגיש יותר טוב. היה כבר איזה 1 בצהריים.

אז סבתא התקשרה לאבא ואמרה לו שהשכן מצא את הארנבת (החופשייה) מתחת לאוטו שלו , שהכלבים מקיפים אותה.

אז אני בהרגשה הקצת יותר טובה – אבל עדיין דיי חרטא הלכתי עם אבא להביא את הארנבת.

ה' ישמור , אי אפשר להשאיר את הארנבת הזו בשקט לרגע! אחרי ששחררנו אותה היא : שברה רגל , התמלאה בקרציות :\ , וכמעט נאכלה על ידי כלבים.

אז החלטנו שהמקום הכי בטוח לה זה בתוך הכלוב. למרות שהיא דיי לבד שם :'\

אז חזרתי הביתה והרגשתי יותר טוב , ואז שוב לא ממש טוב.. ואז אכלתי 4\3 פרוסת חלה עם לבנה , ושתיתי תה.. כי לא ממש יכולתי לאכול משו אחר.

אז נרדמתי - סוף סוף! - על הספה בסלון. ישנתי איזה שעה.. ואז התעוררתי כי לא רציתי לא להירדם בלילה , בעיקר כי מחר בית ספר.

אז ניסיתי ללמוד מתמטיקה – מה שלא הצליח כל כך כי לא הבנתי כלום עם האי שיוויונים האלו , אז עברתי לפונקציה קוויות. עשיתי תרגיל אחד ונמאס לי , נושא חרוש.

אחרי איזה שעה ניסיתי לאכול עוגייה – ולא הצלחתי , אז אכלתי עוד חצי פרוסת חלה עם לבנה.

ואז באתי למחשב .. שלקח לו שנה להפתח! ובזמן שהוא ניסה לפתוח את עצמו עשיתי לעצמי קצת החלקה לשיער מקדימה , כדי שמחר אני לא אראה אבונפחה.

אז המחשב נפתח והתחלתי לכתוב את הקטע הזה..

ואו אני יושבת פה כבר איזה שעה!!!

טוב אז להית' לכם.

מי שקרא\ה עד פה – משוגע\ת. ויכול\ה גם להגיב J