אז ככה,

הערת אגב לפתיחה, אני כותבת כ"כ מעט פה, שבהיסטוריה של הגלישה, ישראבלוג בכלל לא מופיע, נאלצתי להכנס לפה מבלוג אחר.

קודם כל ברכות לביתי הקטנה (כבר לא כ"כ קטנה למען האמת) שעברה היום טסט מכה ראשונה. 

כבר בשיחה שבה היא בישרה לי את הבשורות המשמחות (האומנם?) היא הודיע לי שהיא מצפה ממני להתחיל לנסוע לעבודה ברכבת, יש לי, כך היא אומרת, שלושה חודשים של נהג מלווה להתרגל לעניין.

דבר שני, ביום ראשון אני נוסעת עם אמא שלי לטבריה, טוב תרגעו לא לצרוח עלי, אני מודעת לעובדה שזה לא המיקום הכי אטרקטיבי בעולם לנופש, תאמינו לי שאני גם מודעת לגמרי לעובדה שלנסוע עם אמא נשמע מוזר לנערה בגילי , אבל ככה זה ואין מה לעשות עם זה.

להורי (איך אומרים עכשיו, יש? היה? לא ברור לי העניין הזה) יש יחידה בקלאב הוטל טבריה, הם קנו אותה כשעוד היתה פעם כנרת וטבריה נראתה כמו עיר תיירות , נכון,זה היה לפני המון המון שנים, כשהיינו ילדים היינו נוסעים כל שנה וזה היה חופש משפחתי חביב בהחלט, אח"כ כשגדלנו והפסקנו לנסוע איתם לחופשות הם היו ממירים את השבוע בטבריה לשבוע בחו"ל, בשנים האחרונות כשנסיעות לחו"ל הפכו כבר קצת קשות הם חזרו לנסוע לשם מידי שנה. 

שנה שעברה, היתה הפעם האחרונה שהם נסעו, אחרי יומיים הם חזרו כי אבא שלי הרגיש לא טוב, וכמו שאתם יודעים חודשיים אח"כ הוא כבר לא היה איתנו.

כשמועד הנסיעה השנתית הלך והתקרב אמא שלי נכנסה ללחץ, מה לעשות עם היחידה, מכיוון שלמכור את הדברים האלו בלתי אפשרי, אמרתי לה שאני אסע איתה, קבענו שניסע רק לארבעה ימים, אחי לקח בשימחה את סוף השבוע.

אז זהו, הסברתי לכם למה אני נוסעת דווקא לטבריה ודווקא עם אמא. נכון שעכשיו אתם כועסים פחות?

עכשיו נותר לנו רק  לראות אך הופכים את זה למשהו קצת יותר נעים.

ופה אני פונה אליכם חברי הטיילנים, הבליינים ואנשי העולם הגדול (או לפחות הארץ הקטנה).

הבו לי המלצות. לטיולים קצרים (תזכרו שאני נוהגת ומי שמכיר אותי יודע על חרדת הנהיגה שלי, אז תשכחו מסיורים ארוכים ברמת הגולן) למסעדות שוות, וכדומה. (על מי אני עובדת, תביאו המלצות למסעדות, הרי אתם יודעים שאין כמו אוכל להביא לי נחמה)

בעיקר אם יש לכם איזה רעיון מדליק לארוחת בוקר בדרך. (בין כפר סבא לטבריה בטח יש  כמה וכמה מקומות נחמדים לארוחת בוקר טובה ולא שגרתית לא?)