לכל מי שהעתיק את מתכון עוגת הלימון מהתגובות לפוסט הקודם, אני רוצה להודיע שהכנתי אותה שוב השבוע, מהראש, כמו שכתבתי את המתכון פה בתגובות, והעוגה יצאה על הפנים. יש מצב שהאשם הוא לא במתכון אלא באופה, יש מצב שזה פשוט מקרה קלסי של עונש על יוהרה.

כל החיים שלי ידעתי שאסור, פשוט אסור להשוויץ, ובכל זאת אני נכשלת בלשוני מידי פעם.

מזל שהפעם מדובר רק בעוגות.  

בכל אופן אני מקווה שלא אפיתם את העוגה, ואם אפיתם שהיא לא התחרבנה לכם כמו שלי. ושלא קיללו אותי באלפי בתי אב.

(הנה שוב היוהרה : "אלפי בתי אב" תרגעי גמאמא קוראים אותך שנים וחצי אנשים ומתוכם אולי אחד טרח ועשה את העוגה שלך...)

אני מבטיחה לעיין במתכון הרישמי ולהעתיק אותו ככתבו וכלשונו לפה ואם מישהו מכם אכן אפה ונכשל בגללי, אני מבטיחה לפצות אותו בלימון, 4 ביצים ו3 כוסות קמח. 

(נורא מתחשק לי להציל את כבודי ולספר לכם שאפיתי גם מאפינס בננה-קינמון שיצאו מדהימים, אבל כבר אמרתי שאסור להשוויץ נכון? אז תשכחו שסיפרתי...)

עדכון - בדקתי את המתכון והוא תקין. הבעיה כמו שאמרתי היא כפי הנראה באופה ולא במתכון.

בכל אופן למי שמעוניין:

4 ביצים + כוס וחצי סוכר + כוס שמן (אני שמה חצי כוס,  תמיד זו לא הסיבה לכשלון, אבל תעשו כמו שנראה לכם)

להקציף לתערובת תפוחה מאוד ובהירה מאוד.

להוסיף - כף תמצית וניל + גרד תפוז/לימון

להוסיף לסרוגין - 2.5 כוסות קמח + אבקת אפיה  + כוס מיץ תפוז/לימון.

אני אופה בשתי תבניות אינגליש, אפשר גם בתבנית עגולה 24.

לא לוקחת אחריות על התוצאות! 

ואם אני כבר פה, מה אחדש לכם יקירי, 

סיפרתי לכם שלנועה השתחרר הרשיון? אז כן, השתחרר. וזה אומר שמיום שני בשבוע שעבר אני בעדיפות שניה לאוטו, וחוץ מאשר לעבודה וחזרה כמעט ולא ראיתי אותו בחניה. למען האמת, שחררתי לה את הרשיון באופן מגביל, אני יותר קשוחה ממשרד התחבורה.

בשלב ראשון מותר לה לנסוע רק בתחומי העיר, ורק עד חצות, אחרי שהיא תצבור מספיק נסיון לטעמי, נתחיל לשחרר. האושר הגדול של העצמאות הזו שהיא זכתה בה, החזיק מעמד בדיוק עד הפעם הראשונה שהיא ביקשה את האוטו ולא קיבלה אותו. מה לעשות לפעמים, ממש לעיתים רחוקות, אבל זה עלול לקרות אחת לכמה זמן, גם אני רוצה את הזכות לקבל את האוטו לאיזו נסיעה פרטית, מגיע לי, לא?