בוקר טוב, קמתי לא מזמן.
תשאלו את עצמכם מה גורם לי לקום בבוקר, (אממ שעות הצהריים המאוחרות), להתיישב מול המחשב בלי משקפיים (כן, ועכשיו העיניים שלי נורא נורא כואבות), בלי לצחצח שיניים, עם שיער סתור ופרוע וכולי נראית כאילו חזרתי מ... אהמ מקום לא סימפטי במיוחד.
אז התשובה היא: לא יודעת.
ביום ראשון לא עשיתי כלום, חוץ מללכת לשיננית והיא הכאיבה לי וירד לי דם.
ביום שני הייתי אמורה לנסוע לת"א, למפגש, אבל מכורח הנסיבות... לא באתי. במקום זה עזרתי להורים שלי לפרק את הארון.
ההורים שלי הזמינו ארון חדש לחדר שינה שלהם, ואני ואחיותיי היינו צריכות לעזור להם לפרק אותו ולהוציא ממנו דברים. וזה היה משעשע, ומעייף.
בערב הלכתי אל גיא, שסוף סוף חגג יומולדת 17.
אני ועמרי היינו צריכים להיפגש וללכת ביחד, אבל זה התעכב, כי עמרי היה צריך לכתוב ברכה לגיא, ואז אני הייתי צריכה להתאפר ועמרי צפה בי והתרעם על שתמיד אנחנו מאחרים.
הגענו אל גיא, ויחסית לא היו הרבה אנשים. אבל היה בהחלט נחמד. הוא שם סרט, אבל רוב הזמן הייתי בחדר של גיא עם אנשים שונים.
רועי סיפר לי משהו, משהו שמאוד שימח אותי, והתחלתי לחקור אותו על זה, והוא סירב לספר לי, ואח"כ מור קלטה על מה מדובר והיא גם התחילה לחקור אותו, ורוב הזמן שלושתינו ישבנו ודיברנו – אני ומור חוקרות אותו, הוא חוטף עצבים וצועק עלינו..... הוא גם קצת העליב אותי. אבל לא משנה.
היה גם קטע מאוד מעצבן עם חופית.
עמרי הזכיר בברכה של גיא פרשת איי סי קיו מביכה. מי שיודע – יודע. עמרי חשב שכולם יודעים על זה, אבל מסתבר שלא כל כך. בכל מקרה, סיפרנו אני ומור את העניין לרועי, וחופית שמעה חלק, ועמרי התחיל לפלוט, ואז צעקתי עליו שיהיה בשקט.
ואז, חופית עשתה סצינות. היא התחילה להיעלב ואמרה שזה לא בסדר שאנחנו לא משתפים אותה, והיא נשארת בחוץ ושאנחנו מגעילים. וזה הרתיח אותנו. התחלנו לנסות להסביר לה שאנחנו לא חייבים לה שום דבר, זה לא משהו שקשור בה, או בנו, והאמת התחלנו להסתבך עם כל ההסברים שלנו והתחלנו לצחוק באמצע.. זה היה נדמה לי כאילו אני בתוך איזה פרק של "חברים". אמרתי לה שהיא לא נמצאת באמצע ושכל העולם סובב סביבה. הרי היא לא מספרת לנו על מה היא מדברת עם החברות שלה, מה היא חושבת לעצמה?
היא יוצאת איתנו רק כשאין לה מה לעשות, לה יש את החברות החדשות שלה, אז מה פתאום היא דורשת שאנחנו נתקשר אליה וגם נספר לה את הכל?
היא ממש חוצפנית. הרי אם היינו רוצים לספר לה, היינו מספרים. גם ככה גיא לא רוצה שיידעו על זה, והוא אמר שב"עיקר לא חופית".
כל ההצגות שלה ממש לא במקום, והיא יכולה להיעלב כמה שהיא רוצה.
ובסלון של גיא דלק איזה נר, ורק רועי התלונן על הנר, וזה היה פשוט כל כך מצחיק....
באיזה שלב התחילה נהירה המונית מהבית של גיא, נשארנו אני, רועי, מור, אלון וגיא. מן הסתם.
ישבנו בסלון וכולם דיברו, אני ראיתי ריקי לייק וגיא נראה עייף מאוד.
בערך בארבע חזרתי הבייתה.
וכאמור, קמתי לפני שעה, הלכתי למחשב כי הייתי צריכה לדבר עם שירן שהתקשרה, כל המספרים של כולם נמצאים בזיכרון של הסלולרי, ואחותי לקחה את הסלולרי איתה לת"א. היא נמצאת בתחרות קארטה ארצית, והיא זכתה מקום רביעי בקאטות! כבוד לילדה.
ודיברתי עם שירן בקשר לביולוגיה ולביוטופ ארור, וחיכתה לי הפתעה אצל פרג, ואני חושבת שאני אלך לאכול צהריים ולהתקלח כי אני נראית זוועה.
יומטוב.
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
