זה התחיל בלילה שבין ראשון לשני. התעוררתי כל חצי שעה מחלומות מציקים שחוזרים על עצמם, גוף תפוס, שיעול טורדני וכאב ראש.

בשני בבוקר נאלצתי להתעורר לעבודה. הרגשתי כאילו מישהו מחזיק בשתי ידיו את הראש שלי ולוחץ.

לקחתי נרוסין, עשיתי מקלחת חמה וקיוויתי שזה יעבור.

הבעייה עם הכדור שהוא פוגע בעירנות וכך עשיתי את הדרך לעבודה שנראתה לי ארוכה מתמיד כאשר אני מטושטשת קלות.

בעבודה לא תפקדתי במיוחד, חיכיתי שתגיע השעה 13:00 ואוכל ללכת הבייתה.

אכלתי מרק עוף, ישנתי, התעוררתי, שכבתי במיטה עם הלפטופ, מכורבלת בפוך ועם הסדין החשמלי דולק. איכשהו הקמתי את עצמי, שתיתי תה עם דבש, לקחתי פאראמול ואכלתי פרוסה עם שוקולד. חשבתי שמצבי השתפר ונסעתי לחבר שלי.

לפני השינה התחלתי שוב להרגיש רע, עשיתי מקלחת, לקחתי נרוסין ופאראמול וקיוותי לטוב.

אתמול בבוקר קמתי בסדר. המשכתי להשתעל אבל הראש לא כאב לי. לקחתי קולדקס. הלכנו ללימודים ואפילו יצאנו לאכול צהריים.

אחרי הצהריים שוב הרגשתי רע. המשכתי להשתעל ולהרגיש חולשה. לקחתי שני מוקולית, פארמול וקולדקס בתקווה שמשהו מהם יעזור לי.

היום היה נדמה לי שאני מרגישה יותר טוב. התעוררתי עם כאבי גב ורגליים (אולי זה בגלל שישנו עם החתולה שהשתלטה על כל המיטה). החבר שלי קפץ לקנות דברים בסופר ולהכין משהו לאכול ואני כאן עם החתולה שמייללת ודורשת תשומת לב ומשגעת אותי בריטואל חוזר: היא מבקשת לצאת- מציצה החוצה- מחליטה שקר ורטוב בחוץ- חוזרת פנימה להמשיך לדרוש עוד צומי. אני משתעלת פחות, אבל אני מצוננת, כואב לי הראש, אני מרגישה חלשה, מטושטשת וסמרטוטית למדיי.

אני חושבת שאבלה את כל היום במיטה, בפיג'מת פוקה שלי ובנעלי הבית הורודות החדשות שלי, אנסה לגרום לחתולה להיות שלווה ורגועה (כן בטח), אצפה בכל הפרקים של "הבורר" ו"how i met you'r mother" ואקח קולדקס/פאראמול/נרוסין או את כולם ביחד בתקווה שמשהו מהם יעזור.