[אין לי רעיונות לכותרות]

הדבר הכי חיובי ביום רביעי היה שירד גשם.

הרבה גשם!

הגשם הזה הרטיב אותי עד לשד עצמותיי, אבל ממש לא היה לי אכפת.

היום היה לי יום מעצבן, שלהפתעתי הוא נגמר לי דיי מהר.

היו לנו שעתיים אנגלית, שרק ניתחנו את המתכונות. היו לי שתי טעויות ממש טיפשיות, אם הייתי יותר מרוכזת.... אבל זה לא נורא, כי המורה מגישה אותי על 95.

אחר כך היה לנו שיעור אחד מתמטיקה – עם מורה מחליפה מטומטמת. ישבתי ליד אדיר והבנאדם הציק לי ברמות. הוא אמר לי שהוא מתכוון להשתתף בתחרות כשרונות צעירים שיש בבית ספר שלנו, עם השיר שלו, כי הוא כזה יו – יו- ראפר- מגניב- אפל – וקשוח. יו. אבל הוא גם מנחה את זה. איזה מגניב זה להנחות!

לשיעור השני לא טרחתי להישאר, במקום זה הלכתי אל הכיתה של הילה, ומשם הלכנו לבית של הילה, כי היה לה שיעור חופשי. היא כיבדה אותי בבורקסים (אוכל שנאכל בעמידה לא נחשב מבחינה קלורית הא?). הבורקסים האלו היו מיועדים למורני (הילה קנתה אותם בשבילה, בלי ידיעתה של מורני). ומורני לא הפסיקה לעשות לי רגשות אשמה שהיא רעבה! זאת למרות שהיא קנתה לעצמה טוסט!

אחרי זה היה לנו ביולוגיה, ואז שלוש שעות מעבדה בביולוגיה, ויש לנו חידוש במעבדות – יש לנו כיסאות חדשים! כחולים! עם גלגלים! וכולם התחילו לנסוע עליהם. אחר כך עבדנו עם המחשבים, וזה כל כך הזכיר לי ביוטכנולוגיה. אבל ברמות.

אבל זה עבר מהר, ולא היה קשה מדיי.

חוץ מזה, במהלך שיעור ביולוגיה, עזרתי לחופית ולמורן לכתוב דברים לספר מחזור. הפעם הולך להיות לנו ספר מחזור מעוצב ובצבעים, הוא מוצא חן בעיניי. אבל עדיין, זה כל כך דפוק. אני לא חושבת שאפשר לתמצת בנאדם לחמש שורות מטומטמות, ועוד עם משפטים אווליים בנוסח:

ילדה יפה וחמודה,

עוזרת לכולם בשעת צרה,

משקיעה בלימודים,

ויש לה המון חברים.

כן, מעניין שפתאום הופכים לחתיכי על, כובשי לבבות וגאונים. אפילו הפוץ של הכיתה הופך ל"חמוד ואדיב", והדבה של הכיתה הופכת ל"כוסית על".

 מה גם שאני לא חושבת שיש מישהו שמכיר אותי כדי לכתוב עליי משהו אמיתי ונורמלי, בפרט לא מישהו מהכיתה שלי. טוב, גם הם לא מעניינים אותי במיוחד.

אז חופית ומורן העלו רעיונות של מה הן רוצות שיכתבו עליהן.

חופית רוצה (אם אני זוכרת את הרשימה במלואה): יופי, חיוך, גוף, לימודים, ספורט, שיעורים, שיער.

הלו חופית, זה ספר מחזור, לא חיים שכאלו! (או הלוויה).

מורן רוצה: עיניים, בע"ח, צחוקים, יופי. וזהו נראה לי. לפחות היא לא נרקיסטית.

אז עזרתי להן לכתוב על רויטל, וסתם זרקתי לאוויר:

"בציור ובצילום מוכשרת,

בשעת צרה, תמיד לחברותיה עוזרת."

וחופית הוסיפה משהו כמו:

"וממש כמו אהבתה הגדולה

היא כמו פיה טובה".

כן, הנוסח עילג, אבל אני לא ממש זוכרת. אה, היא אוהבת פיות למי שלא הבין.

חוץ מזה, אמא שלי רוצה שאני אבקש להקדים את הגיוס שלי. אני מתגייסת ב 25 לאפריל 2006. אני לא חושבת שזה ישתנה, כי אני קטנה, וזה הגיוס האחרון של בנות. בכל מקרה, אמא שלי אומרת שאני אמות משיעמום עד אז, ולא יהיה לי מה לעשות. אבל מור מתגייסת גם כן באותו תאריך. אני רוצה איתה!!! האמת גם הילה באותו תאריך, אבל לה בטוח ישנו, כי היא יותר גדולה מאיתנו.

אגב, אמא שלי גם לא רוצה שאני אעשה פסיכומטרי במועד אוקטובר.

היא אומרת שגם ככה אני בטח אצטרך לעשות מכינה לפני האוניברסיטה ולא צריך פסיכומטרי בשביל זה, ושהיא לא תשלם סתם כל כך הרבה כסף על קורס עכשיו, ושאני אחכה אחרי הצבא או במהלך הצבא, כדי שאני אדע מה אני רוצה בכלל ללמוד ומה לעשות עם החיים שלי.