ערב יום שישי התחיל לי דיי טוב. הייתי אמורה ללכת למסיבת יום הולדת של דרור. שמתי גלגל"צ ברקע, לבשתי ג'ינס, סריג ורוד וחגורה שחורה, והייתי מאוד מרוצה מעצמי ומהאיפור שעשיתי לעצמי.
הלכתי לעמרי, הוא גם סיים להתארגן, ואז אמא שלו לקחה אותנו לדרור, ובדרך אספנו גם את גיא. אני מאוד בעלת טאקט, ולכן התחלתי לספר לאמא של עמרי על איזו תאונה שקרתה למישהי בגילנו. עמרי דיי התעצבן ואמר שבגללי עוד יבטלו לו את השיעורי נהיגה.
הגענו מוקדם יחסית אלינו, ובאמת לא היו אצלו הרבה אנשים, עד שפתאום בבת אחת הגיעו עוד אנשים.
אני השתלטתי על המחשב, הורדתי שירים ושמתי מוזיקה, ופשוט שמענו מוזיקה כל הזמן.
וחוץ מזה ישבתי ועמדתי ודיברתי כל הזמן עם אנשים.
דרור עשה לנו מין משחק היכרות מטומטם (כי היו שם חברים שלו שלא גרים בעיר שלנו) והרגשתי קצת בכיתה א'. והוא גם עשה לנו מופע סטנד – אפ, אבל זה לא ממש הצליח לו.
וכמובן הוא קרא אח"כ את הברכות, ואמרו לי שכתבתי יפהJ
ואז באיזה שלב כולם התחילו להתפזר וללכת.
נשארו אצלו חוץ ממני רויטל, מור, ענת, עמרי, אלון, מורן וחופית.
ואז הוא הוציא את הוודקה מהמקפיא.
וכן, אתם יכולים לנחש מה קרה אז.
שתיתי כולה שתי כוסות (הראשונה שתיתי וודקה בלי כלום והשנייה עם תפוזים), אבל כמובן שלא ממש אכלתי כמו שצריך לפני זה... והסוף ידוע.
התחלתי להרגיש רע, הייתי מסוחררת והראש שלי עשה סיבובים וסחרחורות, והכי גרוע – התחלתי לראות מטושטש ועוד כפול.
סתם ישבתי ליד מור ובלבלתי לה את המוח, והיא אמרה לי לשתוק, ולשם שינוי הקשבתי לה – אז ככה שלמיטב ידיעתי לא עשיתי לעצמי יותר מדיי פאדיחות, אבל אני ממש לא זוכרת כלום.
ענת לקחה אותנו הבייתה, ועמרי ליווה אותי עד הדלת, ואיכשהו הצלחתי להוריד את הבגדים וללבוש פיג'מה וליפול על המיטה.
הראש שלי הסתחרר והרגשתי בחילה ואת הטעם של הוודקה צורב לי בגרון. שמתי את השמיכה מעל הראש וחשבתי שאני הולכת למות.
אבל לא מתתי, כי בסופו של דבר התעוררתי לקראת הצהריים, עם כאב ראש איום ובחילה.
הלכתי למקלחת, וראיתי במראה דמות חיוורת, פרועת שיער ושחור מרוח סביב העיניים, והרגשתי פשוט בעעע.
אמא שלי דיי נזפה בי. תודה, מאוד עזרת לי אמא.
הצלחתי לשתות תה ולאכול צהריים, אבל אני מרגישה ממש זוועה כרגע, אז נראה לי שאני אלך לישון.
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
