נגמרו המבחנים והעבודות ושאר המטלות ואני כבר בשבועיים של חופש טוטאלי. אני במעיין נפילת מתח/אנרגיה. אין לי כוח לעשות שום דבר מלבד לשכב במיטה מול המחשב. אני צריכה לקבוע תור לרופא עיניים, לשיננית (אני קצת מתביישת, אבל מאז שהשתחררתי אני אומרת שאני אקבע תור לשיננית) ולמורה לנהיגה. אגב נהיגה, אני כאילו חסרת מוטיבציה לזה. זה לא כזה קשה להתקשר למורה ולקבוע שיעורים. זה לא כזה קשה להתחיל ללמוד לתיאוריה, זה לא שיש לי משהו מרתק לעשות. אבל משהו עוצר מבעדי. כן, אני לא באמת רוצה ללמוד לנהוג. מצד שני, אני לא אצטרך להוציא על זה כסף. וזה גם חיוני. והגיע הזמן שאתגבר על הפחד שלי ואעשה את זה, כי ראיתי מספיק מטומטמים על הכביש ואין ספק שגם אני יכולה. 

טוב, אני מחליטה: היום אחרי הצהריים קובעים את כל התורות! מספיק לדחות.

עדכון 17:00- קבעתי שיעור נהיגה! וגם התחלתי ללמוד לתיאוריה!

קיבלנו סוף סוף את קטלוג הקורסים לשנה הבאה ונראה לי שהצלחתי להרכיב מערכת. בחוג לסוציולוגיה יש לי קורס חובה ושני סמינרים ובחוג לשירותי אנוש קורס חובה אחד, שני קורסי בחירה (הם מחלקים את זה ל"חובת בחירה" ו"קורס בחירה" אבל בעצם זה אותו הדבר) וסמינר שנתי אחד. בניתי לי מערכת עם שתי אופציות לכל סמינר, כל אופציה בצבע שונה ועכשיו יש לי מערכת צבעונית. יוצא לי ללמוד בסמסטר ראשון שלושה ימים ובסמסטר שני ארבעה ימים. חשבתי שאלמד פחות. אבל כל הימים הם קצרים מאוד, היום הכי ארוך הוא עד 16:00. ההתלבטות שלי בין שני סמינר. אם אבחר בסמינר א' אלמד עד 20:00 מ 10:00 ויהיו לי 4 שעות חלון באותו היום, אך מצד שני אוכל לפנות לי זמן לסמינר ב' ובסמסטר הבא יירד לי יום לימודים אחד, שכן אז אני מוותרת על סמינר ג' שמצריך אותי להגיע לשעתיים לאוניברסיטה במיוחד בין 14:00 ל 16:00. אני באמת לא יודעת מה כדאי יותר. כי מצד אחד, יתפנה לי יום במערכת. מצד שני, זה יצריך אותי להישאר עד מאוחר באונ' ואצטרך למצוא לי תעסוקה למשך 4 שעות. ברור שתמיד יש מה לעשות, כמו לחפש חומר בספרייה ולכתוב עבודות, אבל מצד שני כמו שאני מכירה את עצמי זה יהיה מאוד מייאש. אז ככה שאני בהתלבטות. אבל יש עוד זמן, ההרשמה היא רק בספטמבר ועד שלא באמת נרשמים אי אפשר להיות בטוחים ב100 אחוז.

אני מחפשת עבודה חדשה, אבל בינתיים אין שום דבר באופק. אני בודקת מדיי יום את האתר של האוניברסיטה, אבל אין משהו שרלוונטי לי. בכל האתרים הגדולים כדוגמת דרושים וג'וב מאסטר מתפרסמות עבודות רק של מכירות ושירות לקוחות. ואלו דברים שממש לא מתאימים לי. קודם כל, אני לא מסוגלת למכור שום דבר. גם לא תרופה מצילת חיים - "גבירתי, אולי כן תשקלי לקנות את התרופה? היא עשויה להציל את חייך- אני אחשוב על זה - כן, כן, תחשבי ותחזרי אליי אם כן". ושירות לקוחות במוקדים הגדולים של חברות הסלולר והתקשורת- פשוט לא! אני מאוד אוהבת לעבוד עם אנשים וגם בעבודה שלי אני עובדת עם לקוחות. אבל במוקדים האלו זה פשוט סיוט. האמת שאני מאוד מאוד אוהבת את העבודה הנוכחית שלי והבעיה היחידה היא שאת מעט השעות שהיו לי קיצצו. ממש לא משתלם לעבוד 3.5 או 3 שעות, שתי משמרות בשבוע. זה שום דבר. זה עדיף על כלום, אבל אי אפשר לחיות מזה. מה אני מבקשת? עבודה נחמדה ומעניינת, שתסתדר לי עם הלימודים, בה לא יצרחו עליי וייתייחסו אליי כמו לזבל ולא אצטרך למכור שום דבר? כנראה שזה יותר מדיי. אז בינתיים אני מחפשת, משהו פקידותי. אם למישהו יש עבודה נחמדה באזור חיפה להציע לי- אני פתוחה להצעות!

החברה הכי טובה שלי מתחתנת! התאפקתי לכתוב כאן, אבל היא שינתה סטטוס בפייסבוק, אז זה נראה לי בסדר. אמא של החבר שלה או יותר נכון בעלה לעתיד, לקוחה שלנו והיא זו שסיפרה לי. כרגע היא בתאילנד (הוא הציע לה ממש לפני הטיסה), אז אני מחכה שתחזור ושנוכל לדסקס ואני כמובן משתוקקת לראות את הטבעת! היא גם הולכת להיות שכנה שלי, אז בכלל זה נחמד. מאוד התרגשתי והתחלתי לדמוע מרוב התרגשות. 

אז בינתיים הספקתי לראות את הארי פוטר החדש בקולנוע פעמיים, לראות עוד הרבה סרטים בטלוויזיה ובוי.או.די, ללכת הרבה לים ולשופינג, לקרוא את מלאי הספרים החדשים שהצטברו לי, להיפגש עם חברים, לאכול המון שטויות ולא במסודר אבל נראה לי שדווקא רזיתי ולבלות ימים ארוכים אצל החבר שלי.

אני מרגישה כמו ילדה בחופש גדול:)