אתמול סוף כל סוף קיבלתי מנילה. פתאום השירות בצה"ל נראה כל כך קרוב, כל כך מוחשי... בקרוב ישלחו לי זימונים, ואני לא ארגיש בחוץ כל פעם שהחברים שלי מדברים על זימונים ועל הצבא...
אז למי שמעוניין:
אשכולות הדורשים מיונים:
תפקידי הוראה והדרכה במשרד החינוך – אלו כל מיני תפקידי הדרכה עם בני נוער וילדים בפנימיות ודברים כאלו.... אין לי צורך לפרט.
הוראה במסגרת החינוך הממלכתי דתי- כנ"ל
ניהול ואבחון כוח אדם – רכזת מתגייסים, מאבחנת מחקר.
רפואה- חובשת, סייעת רופא שיניים, פאראמדיקית, אחות מוסמכת, רכזת שירותי רפואה.
הפעלת מערכות התראה- בקרית שליטה, אלחוטנית ימיתף מכשירנית ימית.
תפקידי מבצעים ופיקוח – פקחית טיסה, עובדת מבצעים אויר, צפרית, מפעילת קש"ב טקטי.
תפקידי מודיעין – חוקרת מודיעין ימי, מפענחת תצלומי אוויר, חוקרת מודיעין אוויר, מפעילת מערכות מודיעין אלקטרוני מוטס, מש"קית ניווט ותחקור, מש"קית התרעה.
תיאום וסיוע בצה"ל ומשה"בט – חיילת שב"כ, חיילת בגופי תיאום ותכנון.
מקצועות שלא דורשים מיונים:
ניהול ואבחון כוח אדם – מש"קית שלישות, מש"קית כוח אדם ומידע, רכזת כוח אדם.
טיפול באדם – רכזת קישור וגיוס, מוקדנית שירות.
הפעלת מערכות התראה – תצפיתנית בלון, חיילת במערך מודיעין שדה.
הפעלת מערכות קשר ובקרה – מפעילת תקשורץ נתונים והצפנה.
תפקידי מבצעים ופיקוח – עובדת חדר הגנת קרקע, עובדת חדר מבצעים, מש"קית שליטה, עוזרת חזאי.
מקצועות המחשב – מפעילת רשת מחשב.
תפקידי מודיעין – עובדת חדר מודיעין, מש"קית מערך.
תפקידי שיטור ומשמר הגבול – בקרית גבול, חיילת משטרה, שוטרת צבאית, חיילת שירות בתי הסוהר.
טיפול באוכלוסייה אזרחית – חיילת רענון ערכות מגן, מש"קית תיאום וקישור.
רפואה – עובדת מעבדה רפואית.
לוגיסטיקה – עובדת ציוד בטיחות והצלה, סמלת מבצעים והובלה, מש"קית לוגיסטיקה, ספקית אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.
ארגון היחידה – מש"קית משמעת, פקידת תשלומים.
מקצועות טכניים – בוחנת תחמושת, חיילת במערך הטכני בחיל האוויר, חיילת במערך הטכני ביבשה, טכנאית קשר טקטי.
תפקידי אחזקה – נשקית.
תפקידי פקידות וסיוע – רשמת, פקידה.
הכל מחולק לאשכולות, אני צריכה לבחור חמישה אשכולות ולדרג אותם לפי ההעדפות שלי במקצועות שדורשים מיונים, ולבחור שמונה מקצועות מכל אשכול במקצועות שלא דורשים מיונים. לפי מה שהבנתי, הציעו לי תפקידים דיי טובים, שדורשים קב"א דיי גבוה, אז זה טוב מצד אחד, אבל מצד שני, אני לא רוצה שנה ושמונה חודשים להיתקע עם מקצוע שיש לו שם ונחשב ליוקרתי ואני אמות משיעמום. ההורים שלי כבר יושבים וחושבים מה אני צריכה לבחור, ואני דיי יודעת מה אני רוצה, אבל זה שאני רוצה לא אומר שאני באמת אקבל את זה. משום מה לא קיבלתי קרבי, וזה למרות שיש לי פרופיל 97 (זה לא שהייתי הולכת לקרבי, אני פשוט רוצה שהם יחשבו שאני יכולה!), אני לא מבינה למה הם תקעו לי את המקצועות טכניים שם – אני ודברים כאלו ממש לא הולכים ביחד. נראה לי אני מתעלמת מזה, חסר לי שישבצו אותי שם, כי סה"כ הצבא משבץ אותך איפה שהוא רוצה, ואין בו היגיון. אבל ממש לא כדאי שאני אתעסק עם דברים כאלו, אני עלולה לעשות נזקים....
אתמול בערב הלכנו לראות את הסרט "הטינה". סה"כ היינו עמרי, חברות שלנו שיוצאות איתנו – אנדריאה, טלי ואולגה, אלון וחברתו אלונה, גיא, ענת, מור, תום ו... זהו. האולם היה מפוצץ ואחנו ישבנו בשורה 2. זה אמור להיות סרט אימה בסגנון יפני, אבל רוב הסרט אני פשוט צחקתי. הוא מבוסס על האמרה שיש ביפן, שאנשים שמתו בזעם או ביגון רבים (כלומר מוות לא טבעי) יחזרו לנקום במי שמתקרב למקום המוות. או משהו כזה. נכון, הדמויות שם לא סימפטיות במיוחד, ובהחלט היו רגעים שקפצתי, אבל במקום לצרוח פשוט התחלתי לצחוק. הסרט פשוט חסר עלילה, הכל חוזר על עצמו בשינויים קלים, יש שם יותר מדיי אלמנטים שמזכירים את ה"צלצול". אפילו הילדה, או האמא, עדיין לא הבנתי מה זה, אבל הדמות הנקבית שם – דומה באופן מחשיד לסמרה (הילדה שגם נמצאת פה בכותרת, אגב, הירוק הזה עולה לי על העצבים) מה"צלצול". חשבנו שסמרה באה לעזור לילד הצוציק המעצבן שיש שם. עד עכשיו לא ממש הבנתי מי הורג את האנשים האומללים, האמא או הצוציק המעצבן. בכלל, כל הסרט אני וענת דנו בטמטומן של הדמויות, על כך שמגיע להן למות – כי הן טיפשות, ומחפשות את זה, מלבד דמות אחת שבאמת הייתה חכמה. באיזה שלב התחלנו לדבר על החלקת שיער יפנית. לא יודעת, אני לא התלהבתי מהסרט יותר מדיי, יכלו לעשות אותו יותר טוב. זה היה כזה משעשע, איך כל האולם צורח ואני רק מתפוצצת מצחוק. באיזה רגע של שקט שם, איזה אחד צעק "יא- בה – לה!".
אחרי הסרט, כרגיל הלכנו לשבת בארומה, ואני הזמנתי אייס שוקו, וזה היה גרוע, כי זה ברד בטעם שוקו, ולא הצלחתי לסיים את זה.
חזרתי מוקדם – בערך באחד וחצי, וקראתי קצת, ואז ניסיתי לישון. לא ממש נרדמתי, כל הזמן התעוררתי וחלמתי חלומות מוזרים או שהייתי ערה וחשבתי כל מיני מחשבות הזויות (תגובה פוסט טראומתית?), קמתי ממש מוקדם, ואבא שלי היה אמור לקחת אותי לתצפית האחרונה בביוטופ – אבל לא יכולנו לנסוע כי ירד גשם. ואני מרגישה ממש גרוע עם זה, ועוד לא הודעתי לשירן שבכלל לא הלכתי, שוב בגלל רגשות אדמה, ואנחנו צריכות להגיש את זה ביום רביעי וזאת הייתה אחריות שלי ואני מרגישה ממש חרא בגלל זה.
אוף מתפוצץ לי הראש!
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
