יום ראשון, נסענו בבוקר אל סבתא רבא שלי, להגיד חג שמח. בערב אני ורועי הלכנו אל מור. היה ממש ממש נחמד, אם כי רועי לא יכול לאכול כלום, מאחר והוא שומר על חמץ ומור לא. והוא התלונן שאין לו מה לאכול.

ישר ממור, נדדנו בעזרתו של רועי אל חופית. חוץ מאיתנו היו ענת, גיא ואדיר, וזה היה ממש כמו פעם. כמו החבורה הישנה. היה ממש נחמד, ראינו פלורנטין, ואז סתם חיפשנו מה לראות בטלוויזיה.

ביום שני היו לי בדיקות דם. הייתי צריכה להיות ערה שלוש שעות לפני, ולכן קמתי בשש בבוקר! והייתי ממוסטלת לחלוטין. אני חושבת שבדקו בדם את כל הדברים האפשריים שיש, חוץ מאיידס.

בקיצור, ממש חששתי מהבדיקה, כי אני מפחדת ממחטים, אבל בסוף עברתי את זה בשלום. וזה לא כל כך כאב. חבל שהוציאו לי שמונה מבחנות.

אחרי זה נסענו להום סנטר, לקנות צבע, ואני ואמא שלי צבענו את החדר שלי! לסגול בהיר! יצא ממש מקסים. חוץ מזה, שמתי שידה חדשה, והעפתי דברים ישנים, כולל מדף אחד, ואת הוילון, ויצא ממש יפה.

ובכל מקרה, סידרתי המון דברים מחדש, עם קופסאות, והכל מאורגן לי בחדר, ואני מרוצה.

ביום שלישי נסעתי עם אמא שלי לת"א. הרכבת הייתה עמוסה, אבל לפחות פגשנו בילדים חביבים. טיילנו באלנבי, נחלת בינימין, שינקין, נווה צדק – מקום מדהים, הלוואי ואגור שם יום אחד, עזריאלי, ואז חזרנו ברכבת. רכבת קומותיים, וישבתי למעלה!

יצאתי עם שלל:

1. וילון סגול יפהפה מנחלת בינימין
2. שתי גופיות מאלנבי
3. וגולת הכותרת – סנדלים מניין ווסט. עקב 10 ס"מ. הוי, הייתי מתחתנת איתן.

ביום שישי ההורים שלי לא הפסיקו לצעוק עליי, ולהתייחס אליי לא יפה, ולהגיד דברים סתם, ולהכריח אותי לאכול בערב, ואני לא הפסקתי לבכות כל היום ולהיות מצוברחת.

בערב התקשרתי לרועי, ופשוט בכיתי לו בטלפון, והוא אמר שאני אבוא לקריון לארומה. (הם היו אמורים להיות בסרט, ואני לא רציתי). כשבאתי גם מור הייתה. ולא הרגשתי טוב, וכאב לי הראש, ולא רציתי להזמין כלום, אבל הם הזמינו לי שוקו וסלט לכולנו, בלי לשאול אותי, ודיי הכריחו אותי לאכול. אבל מלבד זה, הם עודדו אותי, ובאמת הרגשתי קצת יותר טוב. אני שמחה שיש לי אותם. באיזה שלב ראינו את חופית, עם בחור, ממש חמוד. זה היה כה מצחיק.

אח"כ קמנו, והלכנו להסתובב קצת. ודיברנו, עם המון גילויי לב, והתחבקנו כמו ילדים מסטולים

אח"כ באו ענת, אלון ועמרי, ושוב ישבנו בארומה קצת. חזרתי דיי מוקדם הבייתה.

היום בבוקר ההורים שלי התייחסו אליי נורמלי, תודה באמת שמתייחסים אליי כאל יצור אנושי.

באו אלינו אורחים, כל שנה בחג השני של פסח, באה אלינו המשפחה של אבא שלי לצהריים. היום היו קצת פחות אנשים. בכל מקרה, הייתה ארוחה, אכלתי קצת, שטפתי את כל הכלים (על עקבים!), ובערב שוב אני ורועי היינו אצל מור. אנחנו נהיים שלישייה סודית.

החופש נגמר לו כבר, אבל זה היה חופש דיי פרודוקטיבי.