השעה שתיים עשרה ומשהו בלילה, אני מול המחשב והסלולרי מצלצל. זו הייתה סימפל. היא הייתה במסיבת יום הולדת של ילדה מהמגמה שלי באיזה בית קפה, ובאותו רגע הן ישבו בחוץ על הספסלים. (הן היו רק כמה בנות בתוספת האקס). היה לה משעמם והיא רצתה שאני אבוא ואז נלך לסקורפיו....לקח לה זמן לשכנע אותי, אבל השתכנעתי בסופו של עניין.
התחלתי להתארגן ולפני שיצאתי השארתי פתק להורים שלי שלא ידאגו (הם לא היו בבית).
יצאתי החוצה והיה מקפיא! התקשרתי לסימפל ואמרתי לה שתפגוש אותי ליד הבית ספר היסודי שלמדנו בו פעם..... היא באה בלווית פאני ועוד מישהי מהשכבה שלי, שהיא חברה של סימפל וחברה מאוד טובה של פאני. היא אמרה שכולם התפזרו כבר הבייתה.
התקשרתי לסטאר ושאלתי איפה היא. היא אמרה שנפגוש אותה כי היא אצל ידיד שלה. פגשנו אותה, וראינו שם עוד ילדים: החבר של סטאר, סמייל, נייס, גירל, גירל 1 ועוד כמה שהם לא ממש חשובים כרגע כדי שאני אתם להם שמות.
הם היו עם ערימה ענקית של בלונים.
עמדנו ליד הבית של סקורפיו ובהתחלה סטאר נכנסה אליה. סקורפיו הייתה בבית עם עוד חברה שלה וידיד שלה שהוא מירושלים (והוא כזה חתיך. וכזה בא לי עליו). אח"כ כולנו נכנסו וצעקנו לה מזל טוב וחיבקנו ונישקנו אותה. זה היה רק החברים הכי טובים שלה כנראה......כולם קנו לה כל מיני מתנות (ממש מצחיקות) והיא פתחה והסתכלה עליהן וצחקה ובלה בלה בלה..... וקצת צילמו.....והיה משעמם. הרוב פשוט ישבו בחדר או יצאו החוצה לגינה.
אני ישבתי ליד סימפל ודיברנו. היא אמרה שהיא דיברה עם סמארט והן החליטו שבחופש אנחנו (אני, סימפל סמארט ואיינג'ל) נוסעות לאילת ובחנוכה ניסע ארבעתנו לת"א. סימפל רוצה לפגוש איזה מישהו מפתח תקווה (סיפור ארוך) ואני סתם רוצה לנסוע לשינקין. המון זמן לא הייתי שם. יותר מדי זמן.
בערך בעשרה לשתיים הלכנו. סימפל הייתה עייפה והיה לה מתמטיקה ולי סתם שעמם. אפילו שלא רציתי ללכת לישון.
אחרי שליוויתי קצת את סימפל חזרתי הבייתה בערך בשתיים ועשרה והתיישבתי מול המחשב.
והבנתי שאני בתקופת – הלא שינה שלי. שאני לא מסוגלת לישון. זה קורה לי מדי פעם.
חשבתי עליו כל הזמן. והתגעגעתי אליו. ורציתי שהוא יתחבר. אבל הוא לא. ידעתי שאני מחכה סתם. אבל חיכיתי.
אוף, תפסיקי כבר!
תפסיקי חתיכת פאתטית מטומטמת!
דיי להשפיל את עצמך!!
דיי!
למה את לא קולטת שזה נגמר?!
למה?!
הוא לא רוצה אותך!
תפסיקי כבר!
בשלוש נכנסתי למיטה. לא יודעת מתי נרדמתי ואם נרדמתי בכלל.
ברבע לאחת עשרה החלטתי לקום מהמיטה.
התחלתי ללמוד לתנ"ך.
לא למדתי הרבה.
בצהריים שוב ישנתי עד שסימפל העירה אותי. היא תמיד מעירה אותי מהשינה.
וזהו.
אה בצהריים שתיתי בריזר תפוזים. אבל לא הרבה כי אבא שלי לא הרשה לי הרבה. אוף.
ועכשיו אני אלך לעשות משהו מועיל.
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
