וואו, אני בת 18. אני זוכרת שכשהייתי קטנה חשבתי שבגיל 18 אני ארגיש גדולה, בוגרת, אישה. האמת היא, שההרגשה היא לא ממש שונה. זה רק מספר. רק תאריך שמסמל שעוד שנה חלפה. מצד שני זה נחמד שאני סוף סוף לא קטינה, יכולה להיכנס למקומות של "גדולים".
בערך שבועיים שלא כתבתי. לא עשיתי שום דבר מיוחד. היו מפגשים עם חברים בשבוע החולף, היו מפגשים עם הבחור המדהים שלי, אבל יותר מדיי אני לא זוכרת משהו ששווה לכתוב עליו. הייתה מסיבת יום הולדת למיטל, מסיבת גיוס לרועי, לא משהו מיוחד.
ביום ראשון היה לי ריאיון עבודה, בדוכן בית קפה כזה. קפה אדן. בהדר. בכל מקרה, הלך לי דיי טוב, וביום שלישי כבר הייתה לי התלמדות ראשונה במשך שעתיים. היה בסדר, למדתי איך להכין קפוצ'ינו. זה לא כזה פשוט כמו שזה נראה.
ביום שני, יום ההולדת שלי, קמתי בשש בבוקר. אמאבא הביאו לי ברכה, וקיבלתי אחלה מתנה: נסיעה עם אמא לברצלונה. פשוט כיף.
אז מהתשיעי לחודש עד הארבע עשרה, אני בחו"ל.
ורועי התגייס. אני אדיר וחופית ליווינו אותו לחוף הכרמל, משם לוקחים אותם לבקו"ם.
כשהוא התחיל לחבק אותנו, היו לי טיפה דמעות, ושכשראיתי אותו הולך לתוך האוטובוס הדמעות פרצו, וממש התחלתי לבכות. ואז גם אמא שלו ואחותו בכו.
במהלך היום לא עשיתי משהו מיוחד, קיבלתי איחולי מזל טוב, הילה קפצה אליי, אבל בעיקר ישנתי וכאב לי הגרון.
גם עשיתי שינוי קליל בשיער, צבע חום שוקולד, ויש לו ברק אדום בשמש. כולם רק מחמיאים.
ביום חמישי יצאנו לכבוד היום הולדת של אדיר לאיזה פאב. הרגשתי כל כך גדולה שבדקו לי את הת.ז.! שתיתי טאקילה סאנרייז, ולקחתי לגימות ממרגריטה, בירה ויין. אני לא זוכרת יותר מדיי, רק שהייתי דיי מסטולית, היה קריוקי ורקדתי קצת.
יום שישי היה יום המסיבה שלי! אמא ואבא נסעו לסופ"ש, וכל הבית היה שלי.
בערך בתשע הילה באה אליי ועזרה לי לארגן, ואז בהתחלה באו רק גבי, אביטל וגיא, ואח"כ מור וענת, ורק ברבע ל-11 כולם התחילו להגיע! והזמנתי לעשר! אבל היה ממש נחמד, כמעט כולם הגיעו, מלבד רועי, כי הוא פשוט נרדם.... והיה נחמד, היה מלא, כולם אכלו ונהנו. גם אני נהניתי. קיבלתי ברכות משגעות, כסף (450, היידה קעקוע!) ומתנות מקסימות.
בערך בשלוש כולם הלכו, ורק הבחור שלי נשאר אצלי, והיה פשוט מדהים איתו. כל נגיעה שלו בי גורמת לי לצמרמורות וללב שלי לדפוק. הוא פשוט.... מדהים.
בחמש וחצי רועי שלח לי הודעה לסלולרי, ואמר שהוא מתנצל, ואז אח"כ הוא התקשר אליי, ודיברנו עד שש ומשהו. הוא נורא מדוכא מהצבא. מסכן.
ורוב הזמן ישנתי היום, הייתי כולי הפוכה, ניקיתי קצת את הבית וראיתי את רקויאם לחלום.
זהו, אני ממש מאושרת. באמת. גם יום הולדת, גם אחלה מסיבה, שרק הזכירה לי כמה חברים יש לי, יש לי את החבר הכי מתוק והכי הכי בעולם, גם נסיעה לחו"ל, ראש השנה מתקרב, שזה החג האהוב עליי, גם תחושה של חורף... זהו, פשוט הכל... נהדר.
אין לי מה לאחל לעצמי.
רק שיישאר ככה ולא יתקלקל.
מקבץ תמונות
הרכישות החדשות שלי:


מתנה שקיבלתי מסלקום- מכונית מקרטון:

העוגה שהילה הביאה לי ביום ההולדת:


החולצה שהיא קנתה לי באילת:

ומקרוב:

העוגה שאמא אפתה:

הברכות שהביאו לי:

והנה המתנות!
הילה הביאה לי תחתונים וגופייה:

דרור, רויטל ומורן קנו לי כותנת מסאטן, וספר על סקס (דרור כתב לי ברכה באנגלית לפי אייריס! זה פשוט מקסים!)

טלי הביאה לי ממתקים:

הבחור שלי, הביא לי דובי חמוד, שאם הוא לא איתי אני אוכל לחבק אותו (את הדובי), ועט שגם אפשר לשמוע בעזרתו רדיו, כי אני אוהבת לכתוב, ולשמוע גלגל"צ. אחלה רעיון!


שתהייה לכולנו שנה טובה ומתוקה!