מעצבן ומעייף. בשתי מילים סיכום של היום הזה. פשוט ככה.

יקיצה טבעית שלי – בשש ועשרים. רק רבע שעה אחרי קמתי מהמיטה והתחלתי להתארגן.

כמה כיף – שעת אפס. ועוד אנגלית. כרגיל, שעמום תהומי. ואז קיבלתי את הציון שלי. 72. זוועה. אחרי שיעור אנגלית היה מתמטיקה. לא יותר כיף. אבל לפחות עשיתי משהו : פתרתי תרגילים. בהפסקה הגדולה בין שני השיעורים באתי לכיתה של איינג'ל וסמארט ושאי – בכיתה שהם למדו בה אנגלית. גם בריין היה. דיברנו – אין לי מושג איך בדיוק הגענו לנושא – אבל על תתרנים. זה בטח מעצבן להיות תתרן. יש לזה יתרונות כמובן...וזה לא ממש מפריע בחיים. אבל זה מעצבן. ואז סמארט אמרה שאח שלה גם תתרן וגם לא יכול לנשום דרך האף. צחקנו על זה. זה באמת משעשע. וגם האקס היה. אני חושבת שהוא גוזר את השערות שנמצאות בתוך האף – פעם רואים אותן מבצבצות החוצה ופעם לא. (מישהו אמר לכם לקרוא את זה בזמן הארוחה?). אח"כ היה מתמטיקה וקיבלתי במבחן 38.  ואין לי כוח להטפות. אני מוכשרת כנראה..... ואז תנ"ך ואז ספורט. לפני תחילת השיעור וויייס עשתה לי פאדיחות.

שאלתי אותה למה סמול שהיא החברה הכי טובה שלה לא הייתה. ואז היא שאלה אותי מאיפה היא אמורה לדעת. ועניתי לה שבגלל שהן חברות טובות היא אולי יודעת. ואז אמרה לי שאין קשר ובלה בלה...

ואז היא שאלה:

"מי החברה הכי טובה שלך?" (כנראה בשביל לשאול האם היא מדווחת לי למה היא לא באה לבי"ס או משהו כזה) וזה לפני סימפל ועוד כמה בנות.

*חושבת מה להגיד...מגמגמת קצת* "סטאר ואיינג'ל"

אני מרגישה את המבט של סימפל ננעץ בי

ואז ווייס אומרת: "למה לא אמרת את סימפל?"

"כי היא לא החברה הכי טובה שלי"

"אני משחקת אותה סכסכנית....לא יכלת להגיד לה סתם בשביל ההרגשה הטובה שלה?"

"לא...למה שאני אשקר לה?"

סימפל כל הזמן אמרה "כי היא מגעילה" "כי היא מגעילה". אז בסדר אני חסרת טאקט. אבל זאת האמת. למה אני צריכה לשקר? ומה כל השטויות האלו – זה מזכיר לי את כיתה ד'. אני לא מדרגת את החברים שלי לפי סדר חשיבות.

אחרי ספורט (שבו שיחקנו משהו כמו בית שדה. משהו מפגר לחלוטין)

הלכתי הבייתה.

ואכלתי צהריים וראיתי טלוויזיה והלכתי להתקלח וחשבתי מה לעשות עם השיער שלי. הוא מעצבן וחסר צורה. פעם הוא היה מדורג (לא שראו את זה)והוא גלי – מתולתל ויבש ושבור והרוס ויש לי בעיות בקרקפת בנוסף להכל. ויש לי מלא קצוות שרופים. ואני צריכה להסתפר. אבל אני לא יודעת. כי אני רוצה להאריך אותו כי עכשיו שהוא דיי ארוך הוא פחות מתולתל ופחות מתנפח. אבל נראה כבר....

ואחרי המקלחת התקשרתי לסטאר. ואח"כ היא באה אליי. נתתי לה את מחברת תנ"ך שלי לצלם ואז הלכנו – היא הבייתה ואני הלכתי ללאפ – בשביל לעשות את הביוטופ. לאפ גרה ממש ממש רחוק ממני – בקצה השני של העיר. אפשר ללכת ברגל זה פשוט הרבה זמן. סטאר הלכה איתי חצי דרך ובדרך ראיתי את אנרג'י.

הגעתי ללאפ והתחלנו את העבודה. באמצע התייאשנו והתקשרנו לוויס ולסמול....זה פשוט עבודה מעצבנת! כל מי שאי פעם שוקל להרחיב ביולוגיה – שייקח את נושא הביוטופ בחשבון. מי שלומד ביולוגיה – וודאי מבין לליבי. זה מרגיז. ומשעמם. ועוד לא סיימנו בכלל. מחר אני באה אליה שוב. וביום שלישי צריך כבר להגיש.

בערך בשמונה וחצי אבא שלי לקח אותי הבייתה. וחזרתי הבייתה ונתקפתי בהתקף רעב ואכלתי בצורה חזירית למדיי. (אני במחזור. מותר לי.)

ואני ממש הרוסה מעייפות ומחר יש לי יום ארוך אז אני אלך לישון ולהרהר על השיער שלי.

לילה טוב.