שלושת הימים האחרונים עברו מהר, מלווים במצבי רוח משתנים, נעה משמחה לעצב, מבכי לצחוק, והשיא היה היום שנעלתי את עצמי במקלחת ובכיתי במשך חצי שעה.

אבל זה עבר.

יום שלישי, היה יום ארוך ומתיש. לפני שבוע, שהמורה החזירה את המבחנים בלשון, סימפל בדקה את המבחן שלה, וראתה שהמורה פספסה תשובה שלה, וחשבה שהיא לא ענתה על כל הסעיפים. אז היא נתנה לה לבדוק שוב. וביום שלישי, שהמורה החזירה לה את המבחנים, היא האשימה את סימפל שהיא רימתה והוסיפה את התשובה אחר כך. וכל זה בגלל שהצבע של העט היה שונה, כמובן שזה לא נכון, הצבע של העט היה שונה כי סימפל פשוט החליפה את העט באמצע המבחן כי העט שהיא כתבה בו קודם נגמר לה. טכנית, היא לא יכלה להוסיף תשובה, כי המבחן היה אצל המורה כל הזמן. בסוף המורה העלתה לה את הציון, אבל סימפל הייתה נורא עצבנית.

היו לנו בערך שלוש שעות ביולוגיה. חשבתי שאני מתפגרת. חמש שעות ביולוגיה משעה 12 עד שלוש ורבע. זה היה פשוט נורא, ולא יכולתי להתרכז, והייתי רעבה ועייפה. והכי מעצבן שהמורה כועסת עלינו שאנחנו לא מספיקים את החומר, כשהיא בעצמה מאחרת ונותנת לנו הפסקות של חצי שעה. כולם רוצים להגיד לה "אם לא היית מאחרת היינו מספיקים" אבל לאף אחד אין אומץ. חוץ מלילד אחד שבאמת אמר לה.

חוץ מזה הצלחנו לסדר את הלוח מבחנים. מי שאחראי על הלוח עשה פאשלה רצינית, ולא מצאו לנו תאריך לביולוגיה. למען האמת מצאו לנו תאריך, בדיוק בין שני מבחנים – בין מבחן בהיסטוריה למבחן בכימיה (לי זה לא משנה, אבל לשאר המגמה שלי כן). אז הלכו כמה ילדים לדבר עם המרכזת, ישבו איתה וניסו למצוא פיתרון. את המבחן בכימיה הם דחו לשבוע אחר כך, ואת המבחן בהיסטוריה (שזה מבחן של כל הגוש) הם דחו לעוד חודש וחצי. וזה יהיה הרבה חומר.

ביום רביעי, שוב המורה שלנו למתמטיקה לא בא. היו שעתיים מתמטיקה, אז שעה ראשונה באה מורה מחליפה, שהיא למען האמת מורה לפיסיקה ולמחשבים (שאי וטוק אומרים שהיא ממש מטומטמת ולא יודעת ללמד) ואז היא רמזה לנו להבריז שיעור הבא. "אם אין תלמידים אני לא מלמדת". היא נתנה לנו לעשות מה שאנחנו רוצים, וישבתי ליד האקס ודיברתי איתו והשחתנו שולחנות. וגם עשיתי לעצמי פאדיחה קלה. הוא אמר לי משהו, לא משהו נחמד, אבל זה היה בצחוק. ולפעמים שמישהו אומר לך משהו כזה אז אומרים לו בציניות "כן גם אני אוהבת אותך". ויוצא לי להגיד את זה, ואמרתי את זה. לא יודעת, היה לי קצת לא נעים. בסוף השיעור המורה אמרה לנו מפורשות להבריז. וזה מה שעשינו.

בערב היו תעודות. אני באתי עם אמא שלי, וישר היא התחילה להעביר ביקורת. בהתחלה היא אמרה על המנהלת שלנו שהיא מתלבשת לא לגילה, ואז היא ראתה את הקרמיקה שיש לנו על הקירות ואמרה שזה קרמיקה של שירותים ציבוריים. בזה היא צודקת. לפנינו הייתה ילדה אחת, ואחרינו באו עוד כמה הורים. חיכינו בערך פאקינג שלושת רבעי שעה! וכמה הורים דפקו לה על הדלת – רמז קל. אחר כך התברר, שהיא דיברה עם אמא של סיים (אמא שלי פשוט זיהתה את אמא שלה), ואם לומר את האמת, זה ממש לא מפתיע אותי. אמא שלה תמיד מסדרת לה את  כל העניינים, וגם אנרג'י סיפרה לי פעם שגם ביסודי זה היה ככה, ושאמא שלה הייתה צועקת על חברות שלה – במקרה והן רבו.

סוף סוף הצלחנו להיכנס. המחנכת שלי אמרה שמאוד השתפרתי מאז שנה שעברה, ושלקחתי את עצמי בידיים, וכל הכבוד.

הממוצע שלי הוא 70. קצת מאכזב, אבל סביר. סה"כ זה מה שמגיע לי. אם אני לא השקעתי – זאת בעיה שלי בלבד. ואם כן  – כנראה שאני טיפשה ואני צריכה להשלים עם זה. סה"כ התעודה בסדר, גם ההורים שלי לא הציקו לי באופן מפתיע. וזהו. אלו הציונים שלי אם מישהו רוצה לדעת:

תנ"ך – 75, טוב

ספרות – 80, טוב

לשון והבעה – 65 , כמעט טוב

היסטוריה – 70, כמעט טוב

אנגלית – 80, טוב

מתמטיקה – 65, כמעט טוב

כימיה מכשירית – 40, לא מספיק

תהליכים ביוטכנולוגיים – 65, כמעט טוב

ביולוגיה – 65, כמעט טוב

חינוך גופני – 80, טוב

חינוך תעבורתי – 85, טוב מאוד

התנהגות טובה מאוד.

היום, לא היה משהו מיוחד. המורה למתמטיקה חזר, ורק פתרנו תרגילים. ועשיתי את כל התרגילים גם של העבודת כיתה וגם של הבית. והאקס הביא לי את הנרו שלו. דיסק חדש. אבל הוא לא עובד לי. משום מה הוא לא מתקין לי אותו. כנראה אני אצטרך לבקש מסטאר שתצרוב לי את שלה. אוף. ועוד נתתי לו מחברות מתמטיקה שלי ואני מקווה שלא יקרה להן כלום.