שוב לא כתבתי זמן ניכר, אני מתחילה להזניח וזה לא בסדר מצידי.

אז השבועיים האחרונים עברו לי ממש מהר, במשרד אני לא עושה יותר מדיי, רוב הזמן אני מסתובבת בבסיס. הייתה לי עוד שמירת לילה, שעברה בסדר יחסית, ושמרתי שוב פעם. ממש טחנתי שמירות החודש הזה:/

הכל עבר לי ממש ממש מהר, סופשבוע קודם החבר בא אליי, והיה לנו נורא כיף.

חוץ מזה, גם הייתי אצל רועי, הוא הזמין את כולנו – "החבורה הישנה", אליו לכבוד היום הולדת. היה דיי משעשע.

כל השבוע האחרון עבר לי מהר.

כבר ביום חמישי באתי הבייתה יותר מוקדם, ועשיתי מקלחת ארוכה ומפנקת- מקלחת של סופשבוע.

ביום שישי בבוקר נסעתי לת"א, נסעתי עם קשת ברכבת, ועשינו צחוקים, וריחמנו על כל האנשים שאיתנו בקרון שצריכים לסבול אותנו. בעזריאלי נפגשתי עם חברותיי מהטירונות, כרגיל היה נהדר לראות אותן. אנחנו מתכוונות להקפיד לשמור על קשר, בכל זאת, הן חלקו איתי אוהל, היינו ממש כמו אחיות. וגם קניתי ארנק דיי מכוער. אני לא יודעת למה קניתי אותו.

חזרתי ברכבת האחרונה, שהייתה עמוסה עד מאוד. ישבתי לי דחוקה על המדרגות, אבל היה משעשע. היה ברכבת איזה זקן, בן איזה 95, אני חושבת שבלי שיניים. הוא היה לבוש ממש מצחיק – מכנסיים בצבע כחול, שעליהם הוא קשר מטפחות, והיה לו כובע עם פרחים, ואקורדיון, והוא התחיל לנגן ו"לשיר" – יותר נכון, לצווח. זה היה כל כך מצחיק, אני פשוט לא הפסקתי לצחוק.

בערב כאמור לא עשיתי כלום. אני כמו זקנה, הולכת לישון ב-11, כמובן אחרי שראיתי כוכב נולד, כי גרופיות זה אנחנו.

למחרת קמתי בתשע, ובהתקף של ניקיון קיפלתי כביסה וסידרתי את חדרי.

אחה"צ החבר בא אליי (הוא היה בבסיס בריתוק).

יום ראשון עבר נחמד, הייתי לבד במשרד והתחרפנתי שם.

אתמול לקחתי יום מנוחה. כאבה לי הבטן נורא, אז אמרתי למפקד שלי שאני לא מגיעה. אז נשארתי בבית, ונחתי, וקראתי. הכי כיף שאפשר. האחיות שלי בחופש, ואני דיי מתגעגעת ל"חופש הגדול", לכיף, לשחרור, לסרטי קיץ, לבילויים עד מאוחר גם באמצע השבוע... נכון, אני דיי נהנית בצה"ל, אבל לפעמים המסגרת הזו כובלת אותי.

אני מתגעגעת לחבר שלי.... הוא לא נמצא בבסיס כי הוא יצא לפעילות....

יש לי סלולרי חדש... להורים שלי נמאס לשלם את החשבונות פלאפון המופרזים שלי, אז עשינו מכשיר על שמי, והכל יהיה על חשבוני... אחלו לי בהצלחה, ושלא אפול למלכודת המינוס... (זה המכשיר החדש אגב:)