אחרי השבוע המתיש שעבר עליי, הרגשתי צורך עצום במנוחה.

יום חמישי בסופו של דבר לא נסעתי לת"א (יום שישי הקרוב אני מתכוונת לבלות שם), נשארתי בבית וישנתי רוב הזמן.

משום מה אחת הבנות התקשרה אליי באיזה קשר למשהו – זה היה ממש מיותר! זה לא היה משהו דחוף שרק אני הייתי חייבת לטפל בו, זה היה קטע מעצבן ולא היה לי כוח להתעסק בזה.

מאוחר יותר נפגשתי עם החבר, ונסענו אליו, לירושלים.

הגענו בדיוק בזמן לראות האלופה. (עדיין אין לי הוט, אבל אני מכורה לטמטום הזה).

הלכנו לישון מוקדם.

ביום שישי בבוקר קמנו מאוחר, ולא עשינו כמעט כלום, הוא הכין לי לביבות תירס, ואחיו התבאס בטירוף שלא נשארו לביבות.

בשאר הזמן עזרתי לו לסדר את החדר, ולעטוף דברים ולארוז – הם עוברים דירה השבוע, מדהים כמה דברים הוא אוגר בחדרו.

בערב באו אחיו גדול ואשתו והאחיינית לארוחת שבת, ומאחר ודאגתי לא לאכול יותר מדיי לפני, הצלחתי לזלול בהנאה.

אחרי הארוחה, יצאנו ביחד עם שני חברים, לפאב אפלולי במרכז העיר. ההתחלה הייתה קצת צולעת, שתיתי פינה קולדה, והרגשתי לא קשורה לכלום. בדרך חזרה הרגשתי את שלפוחית השתן שלי מתפוצצת ועולה על גדותיה.

בשבת קמנו מאוחר, ארזנו וסידרנו את הנותר, גיסתו של החבר באה לצהריים, ביחד עם התינוקת – אוי, היא פשוט בובה קטנה ומדהימה. אני רוצה גם כזו.

הסופשבוע עבר לי מהר, היה מהנה מאוד.

אני פשוט אוהבת את המשפחה שלו, כל כך כיף לי ונעים לי להתארח שם.

ביום שני היה לנו ערב פלגה.

המפקד שלי משתחרר, אז כל הפלגה ועוד כל מיני אנשים חשובים, חגגה לכבודו, (הוא לא ממש עשה שתייה). היינו על אזרחי, והיה על האש, וגם קריוקי, והיה ממש מצחיק לראות את כל המפקדים הגדולים שרים ביחד בזיופים נוראיים.

היה לי ערב ממש נחמד, הצטערתי שלא יכולתי להישאר עד הסוף.

זהו פחות או יותר. מחר סוף סוף יום חמישי- נגמר שבוע! אפילו הספקתי לנקות את המשרד ביסודיות, אני כל כך רוצה משרד יפה ונורמלי....