| |
ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב. |
| 4/2004
אני כאן
אז כן.
אחרי כמעט שבועיים ללא מחשבי היקר, חזרתי.
מסתבר, שהלוח אם והמעבד נשרפו, אבל עכשיו הכל בסדר.
החיים ללא מחשב היו כמו סיוט בעיניי.
מדהים עד כמה חתיכת הפלסטיק המטומטמת הזאת חשובה לי, ועד כמה אני תלותית בה.
בכל אופו העיקר שאני כאן.
את השבועיים האחרונים העברתי בשיעמום מוחלט. בתחילה, היה בית ספר, אז היה לי במה להעסיק את עצמי. גם היו לי שני מבחנים: מועד ב' בביוט', ועוד מבחן שהוא חמישית יחידה מהבגרות בביולוגיה, על הגדרת צמחים.
אבל כאמור, חופש פסח התחיל, וחופש בלי מחשב – זה שעמום מוחלט.
ביום שישי היה לנו בבוקר בביצפר ליל סדר. אבל הברזתי, והלכתי עם אמא לקניון. וקניתי שתי חגורות ועגילים חדשים.
בערב היינו אצל איינג'ל. היינו זה אני, בריין, סמארט והפלא ופלא – סמייל. הנוכחות שלו ממש הייתה לא רצויה, ולא הבנו בכלל מה הוא עשה שם.
ביום ראשון הייתי אצל האקס.
ואני מעדיפה שלא לפרט ולא לכתוב פה כלום, עד שאני אבין מה אני רוצה ממני, ומה אני ממנו.
ביום שני הייתי אצל סטאר.
והיינו בקניון. והיא קנתה בגדים לעצמה, ושתינו קנינו מקדולנדס.
רוב הזמן פשוט ישנתי, ראיתי טלוויזיה, קראתי, והלכתי לשיעור תגבור בלשון, אבל ניסיתי בעיקר למרוח את הזמן.
והעיקר שאני פה עכשיו.
אולי אני אהיה בפרטי לכמה זמן.
אוהבת
פייק
| |
|
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
