אם היה לי את כל הכסף שבעולם הייתי קונה המוני נעליים וספרים.

הייתי קונה את כל הנעליים שאי פעם חלמתי עליהן, עם עקב דק וגבוה, ושהייתי נועלת אותן הייתי הולכת בהליכה סקסית ומרגישה נשית. עכשיו אני חייבת ללכת עם סנדלים של צבא, ובסופי שבוע אין לי כוח לעקבים.

האהבה שלי לספרים התחילה הרבה לפני האהבה שלי לנעליים.

כשהייתי ילדה קטנה אמא שלי תמיד הייתה מקריאה לי סיפור לפני השינה, ותמיד דרשתי עוד ועוד סיפורים, עד שלא היה לה כוח. לפעמים הייתי משחקת עם הבובות פרווה שלי בגן – דהיינו אני הגננת והם הילדים, והייתי מכריחה את אמא שלי לקרוא לחיות פרווה שלי סיפור.

כשלמדתי לקרוא, זה היה הרבה יותר קל, כי הייתי קוראת בכמויות.

בסוף היסודי – תחילת חטיבת הביניים, הייתי מנוייה בספרייה העירונית. קראתי את כל הספרי הנוער, ספרים שטותיים על נערות מתבגרות וכל זה, ותמיד רציתי להיות כמוהן, כי תמיד הן היו מאוהבות במישהו, ובסוף הן היו איתו ביחד. ואני חשבתי שאף פעם לא יהיה לי חבר ושאף אחד לא ירצה להתנשק איתי.

אז סיימתי באמת את כל הספרים המיועדים לגיל שלי, הפסקתי את המנוי.

אגב, בגלל הקריאה המרובה הייתה לי שפה עשירה יחסית לילדים בשכבה שלי, אף פעם לא היו לי שגיאות כתיב, ותמיד במבחנים בהבעה והבנת הנקרא הייתי מוציאה 90-100.

עד כיתה י"ב קראתי ספר פה, ספר שם.

בכיתה י"ב התחלתי לחזור לכמויות הספרים כמו פעם, בעזרתה האדיבה של מורן. לבחורה יש מאות ספרים בבית, ואני ניצלתי זאת כדי לקחת ולהשאיל כמה שיותר ספרים. הייתי פשוט קוראת כמויות מטורפות של ספרים, וזה בזמן המגנים והבגרויות.

אחר כך הלכתי לחנות ספרים משומשים בחיפה, וכל שבוע שבועיים הייתי מחליפה ספר.

עד שבסוף זה נמאס כי זה יצא יקר, וחזרתי להיות מנויה בספרייה.

בספריה יש המוני ספרים, וזה כמו גן עדן בשבילי. כל פעם שאני מחליפה ספר, לוקח לי המון זמן לבחור איזה ספר אני רוצה, כי אני רוצה את הכל.

עכשיו בגלל הצבא אני הולכת פחות לספרייה, אבל אני משתדלת. וחוץ מזה, אני משאילה ספרים מכל מיני אנשים אחרים, ולפעמים גם קונה. לפעמים אני יכולה לקרוא את אותו הספר מספר פעמים.

הקריאה זה הדבר הכי טוב שאני עושה לעצמי. זה יותר טוב מכל דבר אחר. אני יכולה לקרוא, וממש להיכנס לספר ומאוד קשה לגרום לי להפסיק.

אני יכולה ממש להתחבר לעלילה, להיכנס ממש פנימה, ולחוות את הכל בעצמי. אני יכולה להתרגש, לבכות, לצחוק – וכל זה רק מלקרוא ספר.

אני רוצה כבר להיות גדולה ועשירה, ושיהיו לי מגירות מלאות בקופסאות שקופות בתוכן אחזיק את נעלי הסטִילֵטוֹ שלי, וספריה ענקית עם המוני ספרים.

ואולי יהיה שם גם ספר אחד, שיהיה כתוב על הכריכה שלו שאני כתבתי אותו.