שנתי הלילה שלוש שעות. פשוט לא הצלחתי להירדם. התהפכתי לכל הצדדים, קמתי, שתיתי, ו...פשוט כלום. בסוף נרדמתי בערך בשתיים וחצי – רבע לשלוש.
ברבע לשש כבר הייתי צריכה לקום, בשביל ללמוד למבחן בספרות.
אחרי שסיימתי ללמוד, התחלתי להתארגן בחוסר חשק. כל מה שרציתי היה לחזור לישון.
בדרך לבי"ס פגשתי את טוק. גם הוא נראה עייף למדיי.
שיעור ראשון היה היסטוריה. כמעט נרדמתי, זה היה כל כך משעמם! וקיבלתי 72 במבחן.
אחרי היסטוריה, היה לנו את המבחן בספרות.
המבחן מורכב משלוש שאלות, והוא היה קשה!
כתבתי בערך 4 עמודים, אבל אני לא יודעת. שאלה אחת (שהיא הייתה חובה) – בכלל לא למדנו אותה! אז התחלתי לחרבש. בכלל, נראה לי שקצת "איבדתי" את עצמי במהלך הכתיבה והתשובות......והיד שלי כאבה נורא.
סיימתי לפני הזמן, הלכתי במסדרון, ועברתי ליד הכיתה של איינג'ל, וראיתי אותה עומדת להירדם. זה היה מצחיק. עשיתי לה שלום, ואז חזרתי ופגשתי את האקס. בחיי, מאז אותו יום ראשון שהייתי אצלו, לא ראיתי אותו. דיברנו, אבל זה לא אותו הדבר. בצורה מוזרה, התגעגעתי אליו. לפעמים אני רק רוצה להיות איתו וזהו. אפילו בלי לעשות כלום. לפעמים אני מרגישה שאני צריכה אותו נואשות.
לפעמים אני כל כך רוצה שהוא יחבק אותי, את החיבוק הזה שלו, ויגיד לי שהכל יהיה בסדר.
טוב אני קצת גולשת.......
בכל מקרה, היה לנו מתמטיקה.
ממש "כיף".
לפני מתמטיקה דיברתי עם סמארט, איינג'ל ושאי. וגם הם לא ישנו בלילה! בחיי אף אחד לא ישן אתמול?!
במתמטיקה היה ממש משעמם, וכמעט נרדמתי. כל מה שרציתי היה להיכנס למיטה שלי, להתכרבל בפוך שלי, ולישון לפחות חמש שעות.
בקושי רב חזרתי הביתה.
אכלתי, קראתי עיתון ואז ניסיתי להכין את שיעורי הבית בביולוגיה (הרבים, שכמובן הזנחתי ולא עשיתי בחופש). אבל זה היה קשה, מעצבן ומשעמם.
אז החלטתי להתקלח כדי להעיר את עצמי.
אבל זה לא עזר, אחרי המקלחת פשוט נרדמתי.
אבל ישנתי בקושי שעה, כי סטאר התקשרה אליי, וקבענו ללכת ביחד לקורס בלשון.
בלית ברירה, גררתי את עצמי מהמיטה, והלכתי להתארגן. הייתי חיוורת, עצבנית, עייפה, וכאב לי הראש.
הייתי צריכה לעבור אצל ידיד שלה, כי היא הייתה אצלו.
בידיים רועדות לחלוטין הצתתי סיגריה. יש לי הרגשה שאני כבר מכורה. והכי נורא זה שהבטחתי לאקס שלא לעשן. הוא נתן לי אולטימטום – או אני או הסיגריות ואמרתי לו שאני מעדיפה אותו. אבל אני עושה דברים מאחורי הגב, וגם ככה לא הייתה לי כוונה לעמוד במילה שלי.
אני יודעת שזה ממש לא בסדר, אבל אני לא מבינה מה אכפת לו כל כך....
אני עלולה להסתבך בצרות, כי אני לא רוצה לשקר לו, והוא עוד עלול לתפוס אותי. ועוד יותר גרוע – ההורים שלי עלולים לתפוס אותי. זה יהיה ממש סיוט, אם כל פעם אני אצטרך לרוץ לשטוף ידיים ולצחצח שיניים, ולבדוק שהבגדים שלי לא מסריחים.
כל הדרך סטאר אמרה לי שאני מגעילה והלוואי וההורים שלי יתפסו אותי ויתנו לי עונש.
רעה שכמותה.
היינו בקורס.
ובכן, מי שמעביר לנו את הקורס, היה הרכז הפדגוגי עד לפני שנה, והשנה הוא פרש. אבל כן, הוא עוזר לביצפר שלנו.
הוא קצת, האמ, נשי.
אבל הוא מורה טוב, אפילו שהוא מתחיל ללמד הכל (כמעט) מהתחלה. בתחילה הרגשתי כמו ילדה בכיתה ט', אבל שיהיה.
הקורס עבר, ועכשיו אני בבית, מתה מעייפות.
ויש לי שיעורים בביולוגיה.
