אני רואה שוב בעיניך
שהיית שוב איתה אתמול
אני רואה איך בעיניך
אתה והיא עכשיו לבד, לבד
אני רואה שוב את פניך
מביטות בי באותו מבט
אני אוחזת בידיך
בידיך הקרות כמעט

אם היא אמרה שהיא
אוהבת רק אותך כל כך
אז לך איתה
לך לשם
אם היא אמרה שהיא
אוהבת רק אותך כל כך
אז לך איתה
לך לך איתה לשם

אני רואה שוב בעיניך
האתמול שלך רק היא איתך
אני רואה איך בידיה
את ראשך כל כך בחום ליטפה
אני רואה בזרועותיך
איך ראשה בזרועותיך נח
אני רואה שוב בעיניך
איך כולה, כולה שלך, כולה

קצת אחרי שסיימתי את הפוסט הקודם, החלטתי שאני חייבת לסדר את הזוהמה בחדרי. החדר של כבר לא סודר בערך שבועיים, אפילו שאמא שטפה אותו – המהפכה והאבק נשארו. מה לעשות. זה התפקיד שלי. בכל אופן התחלתי לסדר שבאמצע אבא קטע אותי וציווה עליי לעזור לו לעשות משהו במחשב. ככה זה שיש לך אבא שבקושי מקליד. ואת יודעת הקלדה עיוורת. הלכתי לעזור לאבא שלי ואחרי בערך חצי שעה חזרתי למלאכת הניקיון.החלטתי להיפטר מהפטיש הענק שקיבלתי מראש אחד לכבוד יום העצמאות שעבר – הייתי צריכה לחורר אותו במספריים כדי להוציא ממנו את כל האוויר; נפטרתי מהמערכת הישנה שלי, טוב זה לא בדיוק מערכת זה יותר דאבל קאסט עם מירב אפשרויות ורדיו, אבל בכל זאת. וזה גם לא עבד. מאחר ויש לי משהו יותר טוב – רדיו בשילוב דיסק ומקום לקלטת וזה עובד, אז החלטתי להיפטר מהדבר הזה שתפס נפח וצבר אבק ותקוע אצלי בחדר בערך מכיתה ו'. טוב עכשיו יש לי מרחב. סידרתי את ארוני. השארתי מספר חולצות חורף אהובות עליי והעברתי חולצות קצרות.....את הגופיות (חצי ממלתחתי לקיץ) עוד השארתי למטה. הארון שלי עוד דיי מבולגן אבל החלטתי שאסדר אותו באופן יסודי עם בוא הקיץ. לבסוף הסתערתי על שולחן הכתיבה שלי שהיה עמוס בניירות, מטבעות של עשר אגורות, וקלסרים. החלטתי לסדר את התיק שלי – זה שליציאות – ולהוציא ממנו את הכרטיס אוטובוס, הכרטיס לצלצול ועוד איזה לב מנייר...לסיום – החלפתי את מצעי הפלנל שלי למצעים קיציים יותר, אבל עדיין סרבתי להחליף את שמיכת הפוך שלי למשהו קליל יותר למורת רוחה של אימי.

אח"כ קראתי "רייטיניג" ו"ראש 1" (מה הדבר הענק הזה עם התמונה של המורדים?) ואז התחברתי. פטפטתי עם בלו על עניין ים והטיול השנתי, עם מותק, ועם מאריוס....שהודיע לי שביום שישי יוצאים לסרט והאקס מביא את החברה שלו. כן הקטינה הזאת. אוךךך.....נכון אני לא שמה לא עליו ולא עליה, אבל ידעתי שאני אמות. כי הוא בטוח יתחרמן איתה וכאלו. דיברתי עם סוויטי שניסתה לעודד אותי בלהגיד כמה שיותר דברים רעים ויצירתיים עליה....מאריוס שאל אם לא אכפת לי, ואמרתי שלא, והוא הבטיח לי להגיד את האמת בקשר אליה גם אם היא פצצה ונחמדה...בהמשך ניסיתי להוריד את הקליפ החדש של כריסטינה אגילרה, תוך כדי שיחות עם דנדו'ש, מאריוס ובלו לפרקים. אבל באיזה שלב כבר בקושי היה לי מה לעשות. אז בערך בחצות הליל פרשתי לשינה. איזו שינה גרועה הייתה לי. התעוררתי מדי שעה בערך וחזרתי שוב לישון. כנראה המחשבות על הפאקצה הקטנה שיגעו אותי. קצת לפני 1 התעוררתי. ואבא שלי היה בבית כי היה לו חום. אז ראיתי טלוויזיה, הרגשתי לא טוב – הבטן שלי כאבה והראש והייתה לי ליחה והרגשתי זוועה ורק המקלחת בצהריים גרמה לי להרגיש טיפה יותר טוב, דיברתי עם מאריוס באיי סי,  התחלתי את הפוסט הזה,דיברתי עם סוויטי, בהיתי בטלוויזיה, עשיתי עם אחותי הקטנה "יצירה" – מסתבר שכשרון הצביעה שלי בגואש לא השתפר מאז גיל 7, אחותי האמצעית נסעה לאיזו חברה שלה שגרה במרכז הארץ, נכנסתי לאינטרנט ודיברתי שוב עם מאריוס, ראיתי טלוויזיה, אפרופו טלוויזיה – התחלתי לצפות בסדרה "מישהו לאהוב", ואני מבינה למה מגבילים אותה מגיל 14 – כנראה לא רוצים שילדים רכים בנפשם יחשפו לפאתטיות ויש שתי פרסומות ששבו את ליבי – האחת ליין תירוש עם הילדה הזאת שפולטת שטויות בקצב, ועוד הפרסומת לממרח שוקולד פרה. אבל בעיקר ניסיתי להכין את עצמי נפשית לזה שאני הולכת לראות את החברה של האקס.

הבוקר של יום שישי התחיל מוקדם למדיי. רבע לשמונה. בתשע וחצי אני יוצאת לכיוון הבית של הים כדי ללכת לספרייה. קבענו ברבע לעשר, אבל היא הייתה חייבת לסיים שיעורי בית בספרות (זה השתלם לי בסופו של דבר) ולבסוף יצאנו רק באחת עשרה ועשרים. הגענו לספרייה. עשינו שיעורי בית בתנ"ך וצילמתי ממנה חומר בספרות. ואז הלכנו ל"מיני – קניון". למען האמת יש לו שם אחר, שלא אחשוף אותו כרגע, זה מין כמו מבנה כזה עם המון חנויות בפנים. משהו עממי כזה. בכל אופן נכנסנו לניו פארם וים קנתה מברשת שיניים וראינו ילדה אחת מהמגמה, ואז הלכנו לחנות אחרת וקניתי שני עפרונות עיניים אחד בכחול בהיר ואחד בכחול כהה ב 10 ₪. הם די טובים יחסית- החזיקו לי מעמד ערב שלם. באתי הבייתה ב- 1, ראיתי טלוויזיה, אכלתי צהריים, הלכתי לישון, קמתי, בהיתי בטלוויזיה, התקלחתי ואז סתם הייתי במחשב. בערך בשמונה התחלתי להתארגן: מכנסיים שחורות נמוכות, חולצה קצרה אדומה של פוקס עם ציור של כוכב וכיתוב super star  אני שמה עלי את כל השרשראות הצמידים והאיפור שלי, ובערך בשמונה ועשרים אחרי תחקור מההורים שלי יצאתי לבית של ים שכמובן לא הייתה מוכנה בזמן. היה קריר וניסיתי לחשוב איך הפאקצה הקטנה נראית. בדרך הספקתי לדבר עם מותק להודיע לה שאנחנו בדרך ובסוף הגענו באיחור אופנתי של חצי שעה לערך. הקניון היה מלא. ראיתי ילדה אחת מהכיתה שלנו, ואני וים נתנו לה נשיקה, ראיתי את נתי ומותק, ואת בלו ומאריוס ואת טלו'ש וקיפודי. ואת אביטל ושירן. וגם את גאון ועוד שני ילדים שהיו איתי לפני שנה בכיתה, ואת גיא....ואת האקס. ואותה. או מיי גאד! למה הוא עזב יצור מושלם שכמותי לטובתה??? ים ישר עשתה פרצוף ואמרה שהיא מכוערת. טוב היא לא עד כדי כך מכוערת, אבל יש לה פרצוף עקום. והשיניים שלה! אלוהים ישמור! והיא אומנם גבוהה, אבל לא כמו נתי ומותק שהן גבוהות יחסית ורזות, היא גבוהה ושמנה!!! ואם היא היא הייתה מפסיקה להתלבש בחושך, ולדחוף את היד לשקע השיער שלה וכולל היא היו נראים יותר טוב. לא, היא באמת עקומה. חשבתי שאני לא אעמוד בזה, אבל הם לא התמזמזו כמו שאני והוא היינו עושים, הוא סתם חיבק אותה מדיי פעם לא מולי והם אפילו הלכו יד ביד. אבל לא ממש שמתי לב אליהם. מאריוס אמר שהיא בסדר ונחמדה חוץ מהשיניים. והוא אמר שהיא אמרה עליי דברים טובים, ואז ניסיתי להבין מה הוא רוצה מחיי, ואז הוא אמר לי שלפני שאני וים הגענו הוא אמר עליי דברים ממש מגעילים והוא אמר שהיא ממש השתיקה אותו ולא נתנה לא לדבר. מפגרת. טוב בכל מקרה, כל אחד רצה לראות משהו אחר. בלו מאריוס שירן אביטל  גיא האקס וואט'ס הר ניים הלכו לג'וני אינגליש, השאר הלכו ללוכד החלומות ואז אני ים מותק ונתי החלטנו שאנחנו הולכות לשבועיים מראש. הסרט היה חביב, קומדיה רומנטית, היא מצחיק עם סוף טוב ויו גרנט כזה חתיך!!!! ים ואני אמרנו שהוא דומה לבלו וגם אמרנו לו את זה, והוספתי שיו גרנט חתיך ובלו נראה נורא מאושר. אחרי הסרט, דיברנו במשך כעשר דקות ואז הלכנו למקדונלדס. אנחנו לא אכלנו, ובלו ונתי סחבו למי שכן אכל את הצ'יפס. באיזה שלב קנינו אני מותק וים צ'יפס גדול ואחרי שאכלנו סתם יצאנו משם ודיברנו. באיזה שלב האקס וחברתו הלכו הבייתה ביחד עם גיא ובלו וכולם התפזרו, ונשארנו רק מאריוס גאון נתי מותק וים ואני. ובערך באחת הלכנו הבייתה.

היום התעוררתי באחת וסתם לא עשיתי שום דבר. רק העברתי את כל היום במחשבות על כמה אתמול היה מוזר, ובמחשבות על האקס שלי. חשבתי מה היה קורה אם היינו ממשיכים להיות חברים.......אני שונאת את המחשבות האלו, כי באיזה מקום בלב שלי אני אוהבת אותו, ואז אם אני מתחילה לחשוב עליו יותר מדיי אני מתחילה להתגעגע אליו.

אז עדיף שאני אפסיק. מחר הולך להיות לי יום ארוך.