אני חייבת לפתוח באמירה : נדבקתי לשיר החדש של כריסטינה אגילרה fither.

השיר כל הזמן מתנגן לי בראש, וגם סתם ככה. אפילו הורדתי את הקליפ! קצת לא הבנתי את הקליפ, אבל הוא מוצא חן בעיניי. ומאוד יפה לכריסטינה שיער שחור. ממש יפה, אם כי מוזר בהתחלה.

ועכשיו למה שבאמת מעניין אותנו : ליל הסדר.

זה לא סוד שאני וליל הסדר לא מסתדרים ביחד. כל המשפחתיות הדביקה הזו בתוספת הררי אוכל ממש לא עושה לי את זה.

בערך בסביבות שש אתמול, אמא שלי פקדה עלינו להתחיל להתארגן ולבחור בגדים. *תהייה : למה לעזאזל צריך להתלבש כל כך יפה כאילו הולכים למשתה של פרעה* בכל אופן, לקח לי זמן למצוא משהו ראוי לשמו. לבסוף לקחתי חולצה אדומה מפוקס עם כל מיני פאצ'ים עליה שסוויטי קנתה לי ליומולדת, ומכנסיים שבע שמיניות בצבע שחור. והן מכיתה ז'. ואמא שלי קנתה לי אותם מברצלונה בזארה. הודעתי לאמא שלי את זה בחגיגיות והיא כבר נבהלה מזה שהילדה לא גדלה. דווקא כן גדלתי אבל לא חשוב.

אחרי שכולם התארגנו כראוי, נסענו לבית של סבתא שלי ששם ערכנו את הסדר. דודה שלי הצעירה יותר הייתה, דודה שלי היותר מבוגרת וילדיה היו, ומאוחר יותר באו גם אמא של דוד שלי (הבעל של אחות של אמא שלי) ואח שלו. הם דווקא נחמדים.

אחרי שעה בערך, התיישבתי לי ליד אבא שלי וליד בת דודתי הקטנה ואבא שלי החל לקרוא בהגדה. ואנחנו קוראים את כ-ל ההגדה. אני ממש מתתי משיעמום כי זה כל שנה אותו הדבר, וזה מעניין כמו שיעור היסטוריה בערך. הלהיט היה "מה נשתנה" ובאמצע איזה שיר ששרים בו משהו על יצאנו ממצריים, התחלתי לצעוק שכבר יצאנו ממצריים קודם, ולאות מחאה, שתיתי את כל כוס היין שלי (לא תירוש) בבת אחת. בכלל, דפקתי הרבה יין בסדר הזה. כנראה זה משהו בשורשים הרוסיים שליJ האוכל היה טעים, וכל אחד ניסה להסביר לאח של דוד שלי את עניין המשפחתולוגיה שלנו. בחיי, סיפורי המשפחה שלנו זה כמו טלנובלה אחת גדולה. משעשע. חוץ מזה, החזקתי את בן דודי התינוק החמוד והיפה, שקצת גדל על הידיים, ויללתי לאמא שלי שגם אני רוצה כזה. אז היא אמרה לי לעשות.

השינה שלי אחרי הסדר לא הייתה משהו, התעוררתי בחמש וחצי והייתי ערה עד שבע, וכל זה בתוספת כאבי בטן , בחילות וכאבי ראש.

ההורים שלי העירו אותי היום מוקדם וישר התחלתי ליילל להם שלא ישנתי טוב אמא שלי ישר שלחה אותי למקלחת כי נראיתי זוועה. אחרי שהתארגנתי נסענו לסבתא רבה שלי וגם בת דודה שלי אמא שלי הייתה שם. לא ממש אוהבים אותה במשפחה שלי. בכל מקרה, בצהריים באנו לסבתא שלי, לאכול את שאריות ליל אמש. חזרנו ביחד עם דודה שלי, שרצתה להתקין לנו משהו במחשב ולצייר איזה נוף אורבני. בכל אופן,שבאנו הבייתה ישר הלכתי לישון כי הרגשתי לא טוב. הרגשתי שכל מה שאני אוכל אני אקיא אותו. אז לא אכלתי היום כלום. ואני גם לא מרגישה טוב. והמחשב שלי משגע אותי.

שבת שלום!