לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב.
Avatarכינוי:  .Fake Reality

בת: 37



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2004    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2004

ל"ג בעומר ושמלה חדשה


למרות שחשבתי שלא נעשה כלום אתמול, והייתי בטוחה שאני הולכת לבלות את ערב ל"ג בעומר בבית – יצאתי בסופו של דבר.


לפני היציאה, כאבה לי הבטן נורא ותקף אותי מצב רוח איום. גררתי את עצמי לסימפל וביחד הלכנו לחוף ים, שנמצא קרוב לעיר שלנו.


הלכנו בשמחה, ובדרך התחילו איתנו ערסים רוסים בני בערך 20 ומשהו. זה היה מפחיד אבל אח"כ התחלנו לצחוק.


הגענו לחוף, והתקשרתי לטוק. אבל הוא לא ענה. התחלנו לחפש אותם, אבל לא מצאנו. התקשרתי שוב לטוק. והוא שוב לא ענה. ניסיתי להתקשר לשאי, אבל הוא אמר שהוא לא יבוא. סימפל התקשרה לסמארט – אבל גם היא לא באה. הרגשתי מאוד מטופשת. בפעם השלישית שהתקשרתי לטוק הוא כן ענה, והוא אמר לי שכבר הם באים. אני וסימפל הקדמנו! חיכינו להם, ובנתיים סמארט התקשרה לסימפל והם דיברו, ואני הצתתי סיגריה והייתי נורא עצבנית. ואז הם באו. סה"כ היינו: אני, סימפל, טוק, בריין, טול, חיית המחמד, למלם, אנוייניג, ועוד 4 בנות שאין להן כינויים כרגע. יותר מאוחר בא ידיד של סימפל, שאני גם כן מכירה אותו.


טוב, ישבנו, והתחלתי להרגיש מאוד משועממת.


התקשרתי לסטאר. סיימתי את השיחה. דיברתי עם כמה אנשים. התקשרתי לאיינג'ל, דיברנו עשרים דקות, ואז סיימתי את השיחה. דיברתי עם אנשים, וניסיתי לפתח שיחות, כמו שאיינג'ל אמרה לי, כדי שלא ישעמם לי.


ניסיתי להצית סיגריה שוב. והמצית הדפוק שלי סירב להידלק. ואז החלטתי שזה סימן. זרקתי את הסיגריות לפח. הפסקתי עם השיט הזה. לפחות עכשיו. גם הבטחתי לאקס. ביום חמישי דיברנו על הנושא, ושאלתי אותו מה מפריע לו, ולמה הוא מנסה לשנות אותי. ואז הוא אמר לי "את חשובה לי, אני לא רוצה שתפגעי בעצמך. או שאת חשובה לי או שאת לא ואז אני לא מדבר איתך בכלל". ואני מתחילה להתמכר לזה בנוסף. 


באיזה שלב בריין שאל אותי אם יש לי אומץ להיכנס למים. ונכנסתי. עם הג'ינס שאני הכי אוהבת! אח"כ ניסיתי לנקות אותו ואת הנעליים, אבל לא ממש הצלחתי.


אה והביאו בירה, הידיד של סימפל הביא. ושתיתי. אפילו שהייתי על בטן ריקה.


ודיברתי עם אנשים, ואח"כ ישבתי ליד המנגל להתחמם, ודיברתי עם בריין וטוק והתחלנו לשיר. וגם אכלנו תפוחי אדמה!


בערך בשתיים התחלנו להתקפל, אבל לקח לנו זמן, כי היה צריך לסדר ולנקות את הכל, וגם הדרך הייתה דיי ארוכה.


סימפל ועוד מישהי נסעו עם הידיד שלה. אני לא רציתי לנסוע איתו, כי הוא שתה. ולא מעניין אותי שהוא שתה קצת והוא רגיל לשתות, אני לא עולה לרכב שנוהג בו בן אדם ששתה אלכוהול. ואני גם לא סומכת עליו מספיק.


בשלוש ועשרים בערך הגעתי, והלכתי להתקלח. אין כמו מקלחת בשלוש וחצי בבוקרJ


 


היום התעוררתי בערך בשתיים עשרה וחצי. והאקס התקשר אליי. ובערך באחד וחצי אני ואחותי נסענו לחיפה, להיפגש עם אמא שלי. ונסענו לגרנד קניון. המטרה: לקנות בגדים לחתונה של בת דודה שלי. קודם נכנסו לרנואר, וישר יצאנו עם שלל. אחותי קנתה שני מכנסיים, אחד לחתונה עצמה ואחד לשבת חתן, ואילו אני קניתי שמלה. היא מדהימה ויושבת לי כל כך יפה על הגוף. ואני מידה 34!!!!


טוב אני לא אפרט, הנה תמונה – רק שהשמלה שלי היא בשחור ולא באדום:


 




אחרי הקניות, ישבנו לאכול במקדולנדס. אחותי אכלה ארוחת ילדים, אמא שתתה קפוצ'ינו, ואילו אני ברוב חוכמתי לקחתי סלט קליפורניה. בטלוויזיה זה נראה כ"כ טעים, במציאות זה.... לא משהו. הרוב זה עלים לא טעימים, הייתי צריכה לשפוך טונות של רוטב כדי לא להרגיש את הטעם. יש קצת עגבניות שרי וחתיכות בשר, שזה דווקא כן טעים..... בקיצור, לא מומלץ.


אחרי האוכל, הלכנו לחפש חולצות לאחותי, חולצה בשבילי וגם נעליים, אבל לא מצאנו. בקיצור, הסתובבנו שעות.


בערך בשש חזרנו הביתה. וכמובן שלא למדתי לתנ"ך. אני פשוט עייפה.


ורבתי עם האקס. הוא פשוט עצבן אותי. הוא סתם כותב שטויות באיי סי קיו, אני שונאת שאומרים כל הזמן ובלי קשר "טוב/בסדר/סבבה" זה פשוט מעצבן. אז אמרתי לו שאם אין לו משהו להגיד שפשוט לא יכתוב לי כלום, ואז הוא אמר שאם ככה הוא לא ידבר איתי, ואז אמרתי שהוא יעשה מה שהוא רוצה, ואז הוא אמר שהוא באמת יעשה את זה, והוא הלך ללמוד לתנ"ך. אז שלחתי לו הודעה שטוב, תעשה מה שאתה רוצה וחבל שזה ככה.


אוף! זה עוד יותר עצבן אותי. לפעמים הוא יכול לעלות לי את הסעיף, אבל מצד שני הוא כל כך חשוב לי, הוא היחיד שיכול להגיד לי מה לעשות. כמו עם הסיגריות. כל אחד אחר שהיה מציב לי אולטימטומים הייתי מעיפה אותו לכל הרוחות.


ואני מניחה שזה להפך ככה, אם הוא לא משקר ולא אומר לי סתם כמה שאכפת לו וכמה שאני חשובה לו.


כנראה אנחנו מתאימים רק במקום אחד, וזה במיטה.


מחר יש לי יום חופש, ואני מתכוונת לנצל את הלילה כדי ללמוד. אני כל כך מקווה להצליח במתכונת הזאת.


 

 



נכתב על ידי .Fake Reality , 9/5/2004 20:54   בקטגוריות החיים עוברים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




211,582
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.Fake Reality אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .Fake Reality ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)