ים כנראה מאוד משקימת קום, אם ביום שני היא העירה אותי ב- 10 בבוקר. מסטולה משינה ניסיתי להבין מה היא חופרת לי. מיותר לציין שלא ממש הבנתי. לקח לי בדיוק 7 דקות כדי להסביר לה שאני הולכת לישון. אבל לא. בערך בשתיים וחצי שמעתי צעקות בבית. האחיות שלי. כמובן. מסתבר שאחת מהן איבדה איזה דיסק של הסימס ובבית החלה שמחה וצהלה. הן פשוט האשימו אחת את השנייה וצרחו ואלוהים ישמור.

חוץ מזה, עבר לי היום באותה מריחה אינסופית. בערך בתשע, אני נכנסת לאיי סי קיו החביב שלי ומתפלאת שמאריוס לא מחובר כי רציתי לדבר איתו. אני רואה את מותק און ליין והיא החלה לנזוף בי לבוא אליה מייד כי כולם אצלה. מסתבר, שגם היא וגם מאריוס ניסו להתקשר אליי אבל אף אחד לא ענה. מה שעוד יותר מעניין שאף אחד לא שמע את הצלצול. מותק רצתה שאני אבוא בעיקר כדי לממש את התוכנית עם בלו. אני נכנסת להתארגנות היסטרית. ניסיתי להודיע להורים שלי שיצאו לסרט שאני מתכוונת ללכת, אבל החכמים לא לקחו איתם סלולרי. למה לעזאזל יש לכם סלולרי אם אתם לא לוקחים אותו איתכם?? בכל אופן אני נכנסת להתארגנות היסטרית. שלפתי ג'ינס מהארון בתוספת גופיית ספגטי אדומה עם הדפס, ולהפתעתי אחותי הסכימה להביא לי את העליונית השחורה היפה שלה מפוקס. איכשהו הצלחתי לצאת מהבית, אבל הקטע הוא שאני לא זכרתי בדיוק איפה מותק גרה. אכן פרובלמה. היא גרה ברחוב ראשי אבל גדול ביותר במקום שאני גרה בו ואת הבית שלה אי אפשר לפספס מרוב שהוא ענק, אבל בכל זאת. הלכתי ע"פ הזיכרון החלש שלי (ממה שאני ומאריוס הלכנו אליה ברגל) ובעיקר לפי האינטואיציה. בסוף הגעתי בשלום ומסתבר שהיו שם מאריוס, דנדו'ש, שירן, חמודה, נתי ובלו. ישבנו לנו למעלה ודיברנו ומותק שלחה לי מבטי עבי משמעות. באיזה שלב ירדנו למטבח כי כולם היו רעבים ואכלו מצות עם שוקולד. כולם שם שומרים חוץ ממני נתי ומותק. באיזה שלב אביטל הגיע, ודנדו'ש ושירן הלכו לעוד מישהי. רוב הזמן ישבנו ליד השולחן ודיברנו על שטויות ומאריוס התלהב. מותק כל הזמן הסתכלה עליי. ואפילו שעלינו למעלה כדי להראות לי את בובת הסנופי היא אמרה לי לעשות משהו. אבל לא עשיתי כלום. גם כי אני פחדנית ולא ממש ידעתי מה להגיד, וגם כי איך בדיוק הייתי אומרת לו משהו? כולנו ישבנו ביחד, ואי אפשר היה סתם לקחת אותו לצד בלי שיעירו ויעשו לי פאדיחות. אבל אני ממש מאוהבת בו. אני חושבת עליו כל הזמן, אפילו חלמתי עליו...ואני גם קוראת את ההורוסקופ שלו! (הוא מזל תאומים...ואני מאזניים. וזה דיי מתאים לא?)באיזה שלב התפזרו כולם, ומאריוס ליווה אותי ואת חמודה (תוך כדי שהוא מעיר לה הערות נוטפות רמזים מיניים) הבייתה. הוא ליווה אותי ממש עד אמצע הרחוב שלי.

היום קמתי בתשע ועשרים. מסטולה לגמרי. בקושי זזתי מהמיטה. ברור שאני לא עשיתי את זה סתם להנאתי האישית, אלא כי הייתה לנו לעשות עבודה בביולוגיה. קמתי למקלחת, ואפילו המים לא היו חמים כמו שאני אוהבת. נראיתי זוועה. היו לי בערך עשרים דקות להתארגן. שבחשתי לעצמי את הקפה, חשבתי לעצמי שילכו כולם לעזאזל, וזכותי לאחר, כי אני לא אשמה שיש לי חיי חברה וזאת בעייה שלהם, וגם אם אני אאחר זה לא בית ספר ואני רוצה לראות אם מישהו יגיד לי משהו, ואז אני אפתח עליו פה. כי אני עושה מה שאני רוצה. מתישהו הגעתי לבית של סוויטי, והיו שם שרוטה ופילסברי, למזלי פיאה לא היה כי חשבתי שלראות אותו על הבוקר זה כבר יותר מדיי בשבילי. אבל הוא היה צריך להיות שם. אז עשינו את העבודה, פילסברי הלכה אחרי שעתיים בערך כי הייתה לה עבודה. אז עשינו את העבודה (בערך), שרוטה וסוויטי התווכחו ביניהן, כי: העבודה שלנו זה בעצם הרצאה. כל משתתף צריך להרצות על חלק מסויים לפי הנושא שחילקו לקבוצה. אבל לפיאה ושרוטה יש חלקים הכי גדולים, סוויטי קיבלה חלק בינוני ואילו אני לא מדברת על כלום ופילסברי על איזה שורה מסכנה. וזה דפוק. לי לא אכפת לא להרצות, אבל למורה שלי זה יהייה אכפת ואני לא רוצה להידפק בציון. אז צריך לחלק את כל העבודה מחדש. חוץ מזה ישבנו ואכלנו, ואני ניסיתי לגרות בפיתה שלי את שרוטה ששומרת על אי אכילת חמץ (אבל זה רק בשביל הפלברה) וראינו איזה 20 דקות ממת לצעוק 2. הגעתי הבייתה בחמש, ושוב צפיתי בטלוויזיה וקראתי את כל העיתונים שיש בבית, והנה התיישבתי לכתוב את הפוסט הזה. מחר יש "מפגש משפחתי" (אוו איזה כיף) ואני חייבת דחוף לדבר עם מותק.